תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כיצד יראה "מעריב" החדש?

העיתון יתחרה ב"ישראל היום", רבים יפוטרו והמערכת תאוחד עם "מקור ראשון"

16תגובות

ההודעה של "מעריב" ביום חמישי הביאה לסיומם 17 חודשים מוזרים, שבהן שלטה דיסקונט השקעות של נוחי דנקנר בעיתון. במהלך תקופה סוערת זו, הידרדרה במהירות פרמיית החוב של אי.די.בי, עד שקרסה באותו יום חמישי, לאחר שנאלצה לדחות תשלום חוב ראשון לבעלי האג"ח. כניסתו של המו"ל הוותיק שלמה בן צבי ל"מעריב" צפויה להשפיע מאוד על תעשיית העיתונות המקומית, ואולי גם על מפת הדמוקרטיה הישראלית. להלן ניסיון ראשון לתת מענה לחלק מהשאלות שעלו בעקבות העסקה.

מה יעלה בגורלו של "מעריב"?

בן צבי קונה שני נכסים: את המותג "מעריב", וקבוצה של כ-50 אלף מנויים משלמים. הוא צפוי לשמור על המותג ולמזג בין מערכות שני העיתונים שלו. כמו בכל מיזוג, יש גוף אחד חזק יותר, ובמקרה הזה הוא צפוי להיות "מקור ראשון".

הציבור משלם עמ' 11

בהודעה לבורסה דיווח "מעריב" כי בן צבי צפוי להציע ל-300-400 מעובדי העיתון להיקלט במערכת הממוזגת. נכון לתום 2011, ל"מעריב" 370 עובדי מערכת, 1,327 אנשי שיווק והפצה, 177 אנשי דפוס ו-136 אנשי מנהלה. המשמעות היא כי מתוך כ-2,000 עובדים, צפויים להיות מפוטרים כ-1,600 עד 1,700 איש. "מעריב" החדש יצטרך להיות גוף רזה מאוד הפועל במודל של "מקור ראשון", המעסיק כ-200 עובדים בלבד ואינו מחזיק בבעלותו בית דפוס.

מול בן צבי עומדות שתי אפשריות עיקריות: לשדרג את "מקור ראשון" באמצעות המותג "מעריב", או לצמצם את "מעריב" לממדים של "מקור ראשון". בכל מקרה, התוצר של המיזוג חייב להיות רזה הרבה יותר. ההערכות הן כי העיתון הממוזג לא יעסיק יותר מ-500 עובדים. מבחינה אסטרטגית, יצטרך בן צבי להחליט אם למצב את "מעריב" החדש כחלופה רחבה יותר למקור ראשון, כלומר עיתון שנמצא ימינה מהליכוד בספקטרום הפוליטי, או עיתון הפונה יותר למרכז המפה, ומתחרה ישירות ב"ישראל היום".

בהנחה כי התביעות ההדדיות שמתנהלות בינו ובין שלדון אדלסון (ראה מסגרת בעמוד ימין) כוללות גם יריבות אישית, סביר להניח כי בן צבי יבחר בחלופה השנייה, למרות היותה מסוכנת יותר בעבורו.

לבצע שינויים אידיאולוגיים בעיתון ותיק זה אינו דבר פשוט. חלק גדול מהטאלנטים ב"מעריב" עשוי שלא ליישר קו עם האידיאולוגיה של הבעלים החדש. מרבית העובדים שיעברו מ"מעריב" הישן לחדש יהיו אנשי מערכת, אך סביר להניח כי חלק מהם יבחר לעזוב. ההערכות הן כי "מעריב" יוכל לשמור לפחות על 50% מקוראיו, שאדישים יחסית לקו הפוליטי של העיתון, או שמזדהים עם הקו הימני של "מקור ראשון". נכון למחצית הראשונה של 2012, ל"מעריב" יש חשיפה של 11.9% באמצע השבוע ו-22% בסוף השבוע.

מי הוא "מקור ראשון" ומה האסטרטגיה שלו?

בן צבי הוא המו"ל היחיד בישראל בעל ניסיון רב במיזוג מערכות עיתונאיות. ב-2003 החל בן צבי את מסעו בעולם העיתונות הכתובה כשרכש את העיתון 'הצופה', שהיה במשך שנים ביטאון מפלגת המפד"ל. ב-2004 המשיך את מסע הרכישות וקנה את "מקור ראשון" והשבועון "נקודה" שפנה לקהל המתנחלים. הוא מיזג בין שלושת העיתונים תחת המותג "מקור ראשון", ויצר עיתון ממוקד יחסית, הממוצב מימין לליכוד, המפלגה שבה היה בן צבי חבר עד כניסתו לעולם העיתונות.

אמנם "מקור ראשון" הצליח לשפר יפה את נתוני החשיפה שלו בשנה אחרונה (לפי TGI) ל-3.8%, אך הטלטלה שעוברת על שוק העיתונות לא פסחה עליו. באוגוסט האחרון הוא נאלץ לפטר כ-10 עובדים, זאת לאחר שצימצם את כוח האדם שלו ב-30-40 עובדים לפני חמישה חודשים, עם מעבר המערכת מתל אביב לירושלים.

בניגוד לעיתונים הכלל ארציים הגדולים, "מקור ראשון" הוא עיתון קטן יותר, ללא מוספים רבים, וכולל בימי השבוע 16-24 עמודים בלבד. העיתון מנסה לבדל עצמו מעיתוני הזרם המרכזי, בכך שהוא מספק לקהל שלו מוצר איכותי בהשוואה לעיתון הימני "ישראל היום", ומסקר את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בצורה עניינית יותר ממנו. ההערכות בשוק הן כי העיתון של בן צבי מאוזן מבחינה כלכלית, וכי עיקר הכנסותיו מגיעות ממכירת מנויים - ופחות מפרסום. חוזקו האסטרטגי נובע בעיקר מהמיקוד שלו בקהל קוראים מסוים, שכנראה אינו מקבל מענה הולם מעיתוני מרכז המפה.

האם לבן צבי יש את הכסף הנדרש?

85 מיליון שקל הוא מחיר גבוה מאוד עבור נכס ששורף יותר מ-30 מיליון שקל ברבעון. כפי הנראה, בן צבי לא ישלם את הכסף מיד, והסכום הסופי ייגזר מהעמידה של "מעריב" החדש ביעדים העסקיים. לא מן הנמנע כי התשלום למעשה עוד ירד מהותית. בן צבי לא מסוגל לעמוד בהזרמות נוספות לעיתון, שכן בניגוד לאי.די.בי, שמימנה את "מעריב" מכספי הציבור, מקור כספו של בן צבי הוא פרטי ומוגבל. קשה גם להאמין שיימצא מוסד פיננסי שיעמיד הלוואה ל"מעריב". ייתכן כי מקור כספו הוא משפחתו העשירה בבריטניה. בן צבי נשוי לבתו של קונרד מוריס, תעשיין ויזם, מעשירי בריטניה. ההערכות הן כי חלק מהונו ההתחלתי של בן צבי הגיע ממשפחת מוריס. לא מן הנמנע כי מוריס ישתתף בהשקעה ב"מעריב".

בסוף השבוע שעבר נודע כי "מעריב" כבר מתקשה לעמוד בתשלום המשכורות לעובדיו, כך שהצדדים בעסקה נדרשים למצוא מקורות נוספים למימון העיתון בטווח המיידי. שאלה מרכזית היא האם דיסקונט השקעות תבצע הזרמה נוספת ל"מעריב"? קשה להאמין כי הדירקטוריון יאשר זאת, שכן מעל ראשם תלויה כבר תביעה נגזרת שהוגשה שבוע שעבר.

איך הדבר ישפיע על שאר תעשיית העיתונות?

תזוזתו ימינה של "מעריב" בשנים האחרונות, קירבה מעט את הקהל שלו לזה של "מקור ראשון" - אך עדיין נותר פער גדול בין קהלי היעד. גם אם "מעריב" החדש יקח את "מקור ראשון" לכיוון המרכז, לפחות 50% מקוראי "מעריב" עשויים לנטוש את העיתון ולעבור לאלטרנטיבות הקרובות ל"מעריב הישן" - "ישראל היום" ו"ידיעות אחרונות". עם זאת, קשה לומר אם הגירת המנויים תתרום ל"ישראל היום". "מעריב" החדש עשוי להעמיד אלטרנטיבה איכותית יותר וימנית יותר ל"ישראל היום". דווקא "ידיעות אחרונות" עשוי ליהנות מהתפתחות זו. אויבו הגדול יצטרך להתמודד עתה מול מתחרה חדש, ו"ידיעות" יישאר לבדו במרכז הזירה הפוליטית.

כיום מדפיס "מקור ראשון" את עיתוניו בבית הדפוס של רשת שוקן, מו"ל "הארץ". על פי הודעת "מעריב" לבורסה, בית הדפוס והקרקע שעליו הוא יושב בבת ים לא יימכרו לבן צבי, ויישארו בידי דיסקונט השקעות, במטרה לממשם.

עד המכירה ימשיך "מעריב" להשתמש בשירותי בית הדפוס, אך אחריה יצטרך לרכוש שירותים מגורם חיצוני. מנגד, עבור "ישראל היום" הדבר עשוי להיות הזדמנות. החינמון של אדלסון מדפיס כיום בבית הדפוס של שוקן, אך מחפש כבר תקופה בית דפוס לרכישה. הוא עשוי לרכוש את מכונות הדפוס של "מעריב" ולהקים בית דפוס על קרקע יקרה פחות מזו שבבת ים. בסופו של התהליך עשוי "ישראל היום" להתנתק מבית הדפוס של "הארץ".

כמה הפסידו בעלי המניות של דסק"ש מההרפתקה ב"מעריב"?

עד כה השקיעה דסק"ש כ-323 מיליון שקל ב"מעריב". סכום זה כולל רכישת המניות מזכי רכיב, העמדת הלוואות (הזרמות) ל"מעריב", וכן רכישת האג"ח של "מעריב" מהציבור והכשרת היישוב. לא מן הנמנע כי היקף ההשקעה עוד יעלה, שכן צמצום העיתון כרוך בהוצאות מיידיות ניכרות, שלא ברור אם בן צבי יישא בהן. הסכום שתקבל דסק"ש ממימוש ההשקעה ב"מעריב" ברור אף פחות. ביום רביעי דיווחה דסק"ש כי היא העמידה למכירה את בית הדפוס של "מעריב" לפי שווי התחלתי של 72 מיליון שקל. בעבר הוערך שווי הנכס ביותר מ-200 מיליון שקל, כך שסביר כי התמורה תהיה איפשהו באמצע. התקבול ממכירת הנדל"ן לצד זה מבן צבי צפוי לשמש את דסק"ש להחזר החובות של "מעריב", המסתכמים בכ-100 מיליון שקל. יתרת הסכום יישאר בקופת דסק"ש. נראה כי ההפסד המינימלי של דסק"ש יהיה כ-150 מיליון שקל, והמקסימלי - כפול מכך.

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם