כך מעבירים עיתונאים ואנשי יחסי ציבור מידע פנים - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
על זה לא תקראו בעיתון

כך מעבירים עיתונאים ואנשי יחסי ציבור מידע פנים

אנשי שוק ההון מתורגלים בזיהוי מידע פנים אסור לשימוש אך עיתונאים ואנשי יח"צ עדיין נכשלים בכך ■ הרשעתו של עדי בן ישראל, לשעבר עיתונאי בביזפורטל וכיום ב"גלובס", וכתבי האישום נגד יח"צנים מצביעים על ניסיון להסדיר את התחום - שנחשב לאפור בקרב עיתונאים רבים

תגובות

"יכול להיות, יכול להיות שיש לי משהו טוב בשבילך... אני יודע כמה, איזה שני נתונים מהדו"ח... אני יכול לומר לך, ככה בטלפון שזה נשאר בינינו ולא יוצא" - כך נשמעה תחילתה של השיחה בין העיתונאי עדי בן ישראל לבין ברוקר של כלל פיננסים, אבשלום וינרב, שבמסגרתה העביר בן ישראל לוינרב מידע פנים.

"מה קורה שמה?", שאל וינרב, ובן ישראל ענה: "רווח רבעוני, לפי מה שנודע לי, 889 מיליון, ותשואה להון 19.1 אחוז, זה רבעון". בסיומה של אותה שיחה אמר בן ישראל: "זה לא, כאילו... שזה יישאר ביניכם, תחליטו מה לעשות עם זה - זה לא יגיע לאף עיתון, אני יכול להבטיח לך". בגין אותה שיחה, שבה נחשפו פרטי הרווח של בנק לאומי לפני מועד הפרסום הרשמי, הורשע שלשום בן ישראל בעבירה של שימוש במידע פנים. בן ישראל, כיום סגן עורך שוק ההון באתר "גלובס", שימש באותה תקופה סגן עורך מדור שוק ההון באתר ביזפורטל.

בורסה ירידות
אי פי

במאי השנה הורשע הברוקר וינרב במסגרת הסדר טיעון בעבירה של שימוש במידע פנים ונגזרו עליו 140 שעות של עבודות שירות והתליית הרישיון לעסוק בייעוץ השקעות למשך שנתיים. וינרב הורשע למרות המלצתו של שירות המבחן לשקול את אי הרשעתו. בתחילת יולי השנה אבשלום וינרב הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב ערעור כנגד רישום ההרשעה הפלילית.

אנשי תקשורת נתקלים מדי יום במידע רגיש שעשוי להיות מידע פנים, אך לא רק עיתונאים מחזיקים מידע כזה. אנשי הייעוץ התקשורתי, היח"צנים החיצוניים, מחזיקים מידע רב על החברות זמן רב לפני שהוא מדווח למשקיעים, אם בכלל. הפסיקה במשפטו של בן ישראל חושפת את המורכבות היומיומית של העבודה העיתונאית של המערכות המסקרות את שוק ההון. שפע של מידע פנים זורם מתחת לרדאר לעיתונאים בכלי תקשורת רבים, חלקו מידע מהותי שעשוי להשפיע על מניות החברות. בעוד אנשי שוק ההון יודעים היטב לזהות מה נחשב מידע פנים ומה לא, רבים מאנשי התקשורת אינם מתודרכים בעניין. כמו כן, חלק ממערכות העיתונים ומשרדי יחסי הציבור אינם מקפידים ליידע את עובדיהם בהוראות החוק או לקבוע נהלים בעניין.

"עיתונאי יודע לא מעט פעמים על הדחה מתקרבת, על עסקה גדולה. לפעמים הוא מקבל את המידע בתדרוך הרבה לפני שמשקיעי החברה יודעים, ובוודאי לפני שהחברה מוציאה הודעה לבורסה כמתחייב בחוק", אומר העיתונאי לשעבר גיא לשם, כיום יועץ לענייני ניתוח מידע. "יש ברשותי המון מידע פנים, כל הזמן", אומר יועץ התקשורת משה דבי. "אני מייצג 8-10 חברות ציבוריות, ואני יודע למשל מה קורה בדו"חות שלהן עוד לפני שהם מתפרסמים. אני הרי חייב להיערך לקראת הדו"חות עם הודעה לעיתונות ורקע לעיתונאים. זה חלק מהתפקיד שלי".

אנשי יחסי ציבור נוספים העידו אתמול כי ברשותם מידע פנים רב - לפעמים גם כזה שעלול לסבך את החברה בשערוריות לא נעימות - אבל כמה מהם הסכימו אתמול להתייחס לסוגיה רק בתנאי ששמם לא יוזכר. "אני יודע ששמים עלינו זכוכית מגדלת ובודקים כל הזמן אם נעשה שימוש במידע פנים שיש ברשותנו", אמר אתמול יועץ תקשורת בכיר. אחר אמר כי "יש מסביב כתבי אישום נגד עיתונאים ואנשי יחסי ציבור שעשו שימוש במידע פנים. מקרים כאלה משחירים את כל התחום של יועצי התקשורת, ולא בצדק".

עמ 26 תמונה
אייל טואג

מקרים שבהם עיתונאים או יועצי תקשורת הועמדו לדין בגין שימוש במידע פנים אינם נפוצים, אך המקרה של בן ישראל אינו הראשון. שמואל רוזנבלום, עיתונאי "גלובס" לשעבר, הורשע ב-2001 כי עשה שימוש במידע פנים לגבי חברת אלביט שהגיע לידיו במסגרת עבודתו. הוא העביר את המידע לחברו, וזה הפיק ממנו רווח של כ-30 אלף שקל.

ב-2009 הוגש כתב אישום נגד איש יחסי הציבור נועם טפר, שהואשם ב-40 עבירות לפי חוק ניירות ערך של שימוש במידע פנים על ידי איש פנים בנוגע לארבע חברות ציבוריות, לאחר שנטען כי השתמש במידע הפנים לביצוע עסקות שונות של רכישת מניות. בסוף 2011 הוגש גם כתב אישום כנגד מנכ"ל חברת קוואן תקשורת, צביקה רבין, שהשתמש לפי כתב האישום במידע פנים שהגיע אליו במסגרת תפקידו לביצוע עשרות עסקות בניירות ערך בהיקף של מאות אלפי שקלים. נוסף על כך מואשם רבין שהעביר את המידע לחברו, עו"ד גיא פן, המואשם בשימוש במידע פנים זה לצורך ביצוע עסקות בהיקף של מיליוני שקלים והעברת המידע לקרובי משפחתו, שביצעו גם הם עסקות בניירות ערך.

רשות ניירות ערך: "הכללים ברורים"

ברשות ניירות ערך אמרו אתמול כי הכללים בנוגע לשימוש במידע פנים ברורים, וכל שימוש במידע כזה הוא עבירה על החוק. ב-2008, לאחר שפרטים מדו"חות של חברת החשמל דלפו לעיתונות, הזהירה הרשות כי תטיל קנסות של עד 120 אלף שקל על חברות אם פרטים מהותיים לא יתפרסמו במערכת הדיווח האלקטרוני לפני שיתפרסמו בעיתונות.

"אין בעיה בעצם החזקת המידע", אומר גיורא הרטוג, מנכ"ל אודיט בקרה וביקורת ולשעבר מנהל מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך. "כל השאלה היא איזה שימוש עושים במידע. יכולים להיות מקרים שבהם גורם בחברה מעביר מידע לעיתונאי או ליועץ תקשורת כדי לתדרך אותו לקראת פרסום המידע, אבל חלה חובה על מוסר המידע להזהיר את מי שהוא מעביר אליו את המידע שמדובר במידע פנים שטרם התפרסם, ושאסור לו לעשות שימוש במידע הזה".

הפסיקה בעניינו של בן ישראל לא היתה ברורה מאליה. לפי פסק הדין, בן ישראל עצמו לא התכוון להפיק ולא הפיק בפועל רווח כספי כלשהו מהעברת המידע, אלא מסר את הנתונים בשיחה חברית כחלק משיתוף הפעולה בין הצדדים, או כדי להרשים את וינרב. גם וינרב עצמו לא הפיק רווח כספי מהמידע שהיה ברשותו, אף שהעבירו ללקוחותיו. למרות זאת, פסקה השופטת מכיל ברק נבו, העובדה שבשיחה בין הצדדים אמר בן ישראל לוינרב "תחליט אתה מה לעשות עם זה" מוכיחה כי עלתה בדעתו האפשרות שוינרב ינצל את המידע הזה להשגת רווח.

"כל בשורה, טובה או רעה, נחשבת מידע פנים", מסביר הרטוג. "גם לא צריך שתהיה הוכחה שאכן היה רווח כלשהו. ברגע שהועבר מידע פנים ויש יסוד סביר להניח שמישהו יעשה מזה רווח, זו עבירה על החוק. רשות ניירות ערך עוקבת מקרוב אחרי תנועות חריגות ובודקת כל הזמן אם למישהו היה מידע מוקדם".

מנגד סבור עורך הדין הפלילי נבות תל צור, המתמחה בתחום הצווארון הלבן וניירות ערך, כי תחום העבירות של מידע פנים מטושטש למדי, במיוחד בכל הקשור ליחסים בין עיתונאים לחברות ציבוריות. "קיים קושי להגדיר מידע כמידע פנים, וגם לא ברור איפה עובר הגבול לגבי הגדרת אדם כאיש פנים", הוא אומר. "מידע פנים דורש הבנה וידע לא רק בשוק ההון, אלא במצבה של החברה שבה מדובר, משום שעל פי החוק נדרש שהמידע יהיה מהותי לחברה, וכן נדרש שיהיה מידע מוצק ומגובש, ונדרש גם לבצע הערכה של ההשפעה העתידית של גילוי המידע לציבור על מחיר המניה. קיימת גם אי בהירות בשאלה מיהו איש פנים בחברה. מדוע עיתונאי שמקבל מידע - בטעות או שלא בטעות - מדובר של חברה אינו זכאי להניח שהמידע שהועבר אליו הופץ גם לציבור הרחב, והוא אינו עוד בגדר מידע פנים?"

"לפעמים אנשים חושבים שהעבירה היא רק אם עשית שימוש במידע בעצמך וקנית ניירות ערך, אבל זה לא כך", אומרת ד"ר לאה פסרמן-יוזפוב מהקריה האקדמית אונו, החברה בוועדת אכיפה מינהלית לפי חוק ניירות ערך. "העבירה היא גם אם מסרת את המידע למישהו אחר שיש יסוד סביר להניח שהוא יעשה שימוש במידע. ברגע שעיתונאי מתקשר לברוקר, זה ברור שהברוקר ישתמש במידע בשביל לקנות או למכור ניירות ערך. כאשר איש מקצוע שמקבל מידע פנים יטלפן לאשתו ויספר לה בהתלהבות על העסקה הסודית שהוא מעורב בה, הא יוכל לטעון כי מסר לה את המידע רק כדי לשתף אותה בחוויותיו המקצועיות, ולא היה לו יסוד סביר להניח כי תשתמש במידע לשם ביצוע עסקות בניירות ערך - אלא אם כן מדובר כמובן בחובבת השקעות מושבעת".

סיכון מקצועי לעיתונאים

המקרים שהגיעו לכלל כתבי אישום ואף הרשעות מייצגים לרוב את תופעת הקיצון, שבה אכן נעשה שימוש לרעה במידע כזה תוך עבירה על החוק. בשטח עלולים להיווצר מקרים מורכבים אחרים, שבהם אדם שמחזיק בידו מידע פנים עשוי להשיג רווח כתוצאה ממידע זה - במישרין או בעקיפין. כמה מומחים סבורים כי הסוגיה צריכה להיות מטופלת באכיפה עצמית של כלי התקשורת או משרד היח"צ.

"השימוש במידע פנים הוא אחד הסיכונים המקצועיים שכל עיתונאי בתחום שוק ההון בפרט, ובתחום הכלכלי בכלל, צריך להיות מודע לו היטב", אומר ד"ר יובל קרניאל, מומחה למשפט ותקשורת מהמרכז הבינתחומי הרצליה. "גם בארץ וגם בעולם יש מקרים שבהם הורשעו עיתונאים ועורכים בשל שימוש לא ראוי במידע פנים, כמו גם בגלל הרצה ותרמית בני"ע במקרים שבהם המליצו על ניירות ערך שאותם החזיקו בעצמם. בתחום זה המשפט והאתיקה המקצועית מחייבים את העיתונאי לזהירות והגינות מלאות. העיקרון חייב להיות ברור: אסור לעיתונאי לעשות שום שימוש במידע שקיבל עקב עבודתו המקצועית מלבד פרסומו לציבור הרחב. כל שימוש אחר יכול להיחשב שימוש לא ראוי במידע פנים".

בכללי האתיקה של מועצת העיתונות אין התייחסות ספציפית לשימוש שעלולים לעשות עיתונאים במידע המגיע לידם לטובתם האישית, אך לדברי קרניאל, "כללי האתיקה של מועצת העיתונות אוסרים על שימוש פסול במידע שהגיע לעיתונאי עקב עבודתו. כאשר מדובר במידע שעלול להשפיע על שערי ניירות הערך, והגיע לעיתונאי מאיש פנים, מדובר לא רק בהפרה של כלל האתיקה אלא גם בעבירה של שימוש במידע פנים. העיתונאי לא צריך לנסות להעריך אם המידע הוא 'מהותי', ואם האדם שמקבל את המידע עלול לעשות בו שימוש".

יש הסבורים כי הפסיקה הנוכחית צריכה להילמד היטב על ידי מערכות התקשורת. "צריך לחדד ולרענן את הנחיות האתיקה שלהם בנושא רגיש וחשוב זה", אומר קרניאל. לשם סבור כי כלי התקשורת צריכים לפעול ביתר נחרצות כדי למנוע מקרים כאלה: "הקוד האתי של העיתונאים צריך להיות להיות מחמיר. חייבת להיות גם רוטציה בין עיתונאים בכיסוי של חברות מסוימות בשוק ההון, ובדיקה תקופתית של המערכת בנושאים האלה. צריך גם השתלמויות מקצועיות שיבהירו מהם הגבולות שהעיתונאי חייב להציב לעצמו. עיתונאים שהתקרבו מאוד למקורותיהם ויצרו יחסים קרובים מדי לפעמים גם מאבדים את הגבולות. הם רואים הרבה כסף זורם מצד לצד, וזה מתסכל. הם הרי מקבלים שכר נמוך, ולא נוח להם לראות את כל חנוטי החליפות האלה".

כך העביר העיתונאי מידע פנים

העיתונאי עדי בן ישראל: "יכול להיות שיש לי משהו טוב בשבילך... איזה שני נתונים מהדו"ח..."

הברוקר אבשלום וינרב: "מה קורה שמה?"

בן ישראל: "רווח רבעוני, לפי מה שנודע לי, 889 מיליון, ותשואה להון 19.1%"... "תחליטו מה לעשות עם זה - זה לא יגיע לאף עיתון, אני יכול להבטיח לך"

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם