רוצים להתקדם בחיים? הכי כדאי ללמוד מדעי המחשב. ומה פחות מומלץ? - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רוצים להתקדם בחיים? הכי כדאי ללמוד מדעי המחשב. ומה פחות מומלץ?

האוצר בדק ומצא: הסיכוי של מי שהוריו בחמישון התחתון לטפס בבגרותו לחמישון העליון, עובר דרך השכלה גבוהה במדעי המחשב והנדסה ■ רפואה ניצבת במקום החמישי ■ ומה לגבי השאלה מכללות מול אוניבסיטאות?

94תגובות
 שיעור מחשבים
JASON REED/רויטרס

"סיכויי ההצלחה של ילדים להורים מהחמישון התחתון להשתייך בבגרותם לחמישון העליון עומדים על כ-23% לבוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה, לעומת 6% לאלה שסיימו 12 שנות לימוד בלבד", קובע הכלכלן הראשי באוצר בסקירה שפירסם היום (ב'). הסיכויים גדלים ככל שהמסלול כולל לימודי מתמטיקה מוגברים, בין היתר בתחומי ההנדסה, מדעי המחשב, הסטטיסטיקה, המתמטיקה והפיזיקה.

הכלכלן הראשי בדק את  מדד הנגישות (Accessibility) – שיעור הבוגרים של מוסד מסוים (או תחום מסוים) שהינם מהחמישון התחתון - לפי הכנסת ההורים - ואת מדד ההצלחה (Success) – השיעור של אלה שהגיעו בבגרותם לחמישון העליון, וכן מדד מסכם למוביליות כלפי מעלה (Mobility rate), המשקף הן את הנגישות והן את מידת ההצלחה לעלות בסולם הכלכלי, כאשר המדד מחושב כמכפלה של שני המדדים הקודמים.

תוצאות הבדיקה מעניינות: באופן כללי, הסיכוי של בוגר מערכת ההשכלה הגבוהה להגיע בבגרותו לחמישון העליון הוא כ-33%. סיכויים אלו גבוהים בהרבה מאלה של מי שסיים 12 שנות לימוד בלבד - 12%. עם זאת, באופן לא מפתיע קיימת קורלציה ברורה בין שכר ההורים לסיכוי שדור הילדים ישתלב במערכת ההשכלה הגבוהה.

כמתואר

בנוסף, ניתוח הנתונים מראה שהסיכוי של צעירים שהוריהם בחמישון התחתון לעלות לעליון, גדל כאשר הם לומדים תחומים שבהם לימודי המתמטיקה רבים יחסית וברמה גבוהה, כגון הנדסה, מדעי המחשב, סטטיסטיקה, מתמטיקה ופיזיקה.

עם זאת, גם בין התחומים הללו קיימים הבדלים: מדעי המחשב ותחומי ההנדסה הם תחומים סלקטיביים יותר, ולכן פחות נגישים למועמדים מרקע כלכלי-חברתי נמוך, כיוון שבממוצע, למועמדים מרקע נמוך ציונים נמוכים יותר בבגרויות ובפסיכומטרי. עם זאת, שיעורי ההצלחה של אלה שהצליחו להשתלב בתחומים הללו גבוהים מאוד, שכן השכר לבוגרים גבוה במיוחד. במדד המוביליות מקבל תחום מדעי המחשב 4.71% לעומת כימיה - עם 2.28%. 

בשורה נוספת: לימודי הרפואה מתאפיינים בנגישות נמוכה יחסית עבור מועמדים מרקע חלש, ואילו הנגישות למקצועות העזר הרפואיים (סיעוד, רוקחות וכו') גבוהה, ודווקא בהם רמת המוביליות גבוהה יותר מאשר ברפואה (מקום רביעי בטבלה לעומת רפואה, הממוקמת במקום ה-5). מינהל עסקים ממוקם באמצע הטבלה עם 2.48%, ובאופן מפתיע נמצאים עריכת דין וראיית חשבון מאחור (מקום 13 ו-11 בהתאמה).

בתחתית הטבלה מופיעים תחומי לימוד שהשכר לבוגריהם נמוך יחסית, כמו פסיכולוגיה, מדעי הרוח, אדריכלות וסוציולוגיה – עם רמת מוביליות של 0.4-0.3%. 

נגישות וסיכויי הצלחה

מה עדיף - אוניברסיטה או מכללה?

עוד נמצא שהבחירה בין מוסדות הלימוד השונים משמעותית הרבה פחות מהבחירה בתחום הלימוד מבחינת סיכויי ההתקדמות. עם זאת, נראה כי מידת המוביליות כלפי מעלה של בוגרי המכללות המתוקצבות גבוהה יחסית, בזכות השיעור הגבוה של סטודנטים שהוריהם משתייכים לחמישון התחתון הלומדים בהן. אלא שללומדים במוסדות אלה סיכוי נמוך יותר - במיוחד ביחס לאוניברסיטאות היוקרתיות - להשתייך בבגרותם ל-5% העליונים מבחינת השכר.

המכללות הלא מתוקצבות מתאפיינות במוביליות נמוכה, בעיקר בשל מיעוט המלגות והתמיכה ועלות הלימוד הגבוהה, המונעת מבני החמישון התחתון ללמוד בהן.הנגישות לאוניברסיטאות נמוכה יותר למועמדים מהחמישונים התחתונים, ושיעורי ההצלחה של בוגריהן מעט גבוהים יותר. עם זאת, הפערים בין המוסדות השונים נמוכים משמעותית מהפערים בין תחומי הלימוד השונים.

עוד מתברר מסקירת הכלכלן הראשי כי במכללות המתוקצבות מידת המוביליות כלפי מעלה (המדד המסכם) להשתייכות בחמישון העליון גבוהה במעט בייחס לסוגי המוסדות האחרים, - 0.48%, לעומת, למשל, האוניברסיטאות הפחות סלקטיביות (0.47%), וזאת בזכות נגישות גבוהה יחסית וגם בזכות שיעורי הצלחה גבוהים.

שיעור ההצלחה - מדעי המחשב וכלכלה

עם זאת, וגם זאת שלא במפתיע, כאשר מבחינים בין האוניברסיטאות הסלקטיביות לבין יתר המוסדות, עולה ששיעורי ההצלחה של הבוגרים באוניברסיטאות הסלקטיביות גבוהים משמעותית - עם ציון מסכם של 0.74%. מנגד, רמת הנגישות של החמישון התחתון לאוניברסיטאות הסלקטיביות נמוכה יותר.

המכללות להוראה מתאפיינות בנגישות גבוהה, אך מנגד בשיעורי הצלחה נמוכים מאוד, ולכן גם במוביליות נמוכה, לפחות כאשר בוחנים הצלחה כסיכוי להיכנס לחמישון העליון. בהחלט ייתכן כי מדד אחר להצלחה - למשל, כניסה למעמד הביניים - היה מוביל למסקנה שונה. בנוסף, המכללות שאינן מתוקצבות מתאפיינות בנגישות נמוכה יחסית ובשיעורי הצלחה בינוניים, ולכן במוביליות נמוכה.

לסיכום, לצעירים שהוריהם שייכים לעשירון החמישי ומטה, ושרוצים להתקדם מבחינה חברתית וכלכלית, מומלץ ללמוד מדעי המחשב או הנדסה - באוניברסיטאות היותר סלקטיביות. במידה שאין זה אפשרי, מומלץ ללמוד במכללה מתוקצבת, ובכל מקרה לא כדאי ללמוד מדעי הרוח, פסיכולוגיה או אדריכלות, וגם לימודי הוראה אינם מומלצים.

הירשמו עכשיו: סיפורים, עצות וטיפים ממדור קריירה וניהול ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם