כוכבי וול סטריט הלהיבו את נתניהו; חייבים להשקיע מאות מיליארדים בתשתיות - פוליטי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כוכבי וול סטריט הלהיבו את נתניהו; חייבים להשקיע מאות מיליארדים בתשתיות

משרדי האוצר וראש הממשלה התחילו לבדוק את צבר ההשקעות העתידי - כדי לתכנן את קפיצת המדרגה של ישראל בתחום התשתיות

47תגובות
מתחם בניית הרכבת הקלה
אייל טואג

באוגוסט לפני שנה קיבלה הממשלה את אחת ההחלטות הגדולות ביותר שלה אי פעם — תוכנית השקעה רב־שנתית לפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים.

בהחלטה יחידה נקבעו הקמה של שני קווי רכבת קלה נוספים בגוש דן (קו סגול וקו ירוק, לצד הקו האדום שכבר הולך ונחפר); תכנון של קווי מטרו ראשונים בגוש דן; הקמת קו רכבת קלה בין נצרת לבין חיפה; קווי מטרונית בחיפה; רכבל בין התחנה המרכזית בחיפה לבין אוניברסיטת חיפה; הקמת קו רכבת קלה נוסף בירושלים; פיתוח של מסילה מזרחית לרכבת כבדה, ועוד. בסך הכל מדובר על החלטה שעלותה המשוערת היא 60 מיליארד שקל בחמש שנים — כאמור, החלטת הממשלה הגדולה ביותר אי פעם.

על אף זאת, אין מדובר בהחלטה היסטורית. נתונים שנאספו במשרד ראש הממשלה מלמדים כי במידה רבה, התוכנית הרב־שנתית לפיתוח התחבורה במטרופולונים נכנסה לנעלי תוכנית התחבורה הגרנדיוזית הקודמת — תוכנית נתיבי ישראל מ–2010 — שסללה את הדרך לתנופת קווי הרכבת והכבישים הבין־עירוניים בישראל.

התוכנית הזאת עומדת להסתיים, עם שיעורי ביצוע יפים, והתוכנית החדשה נכנסה לנעליה, עם תנופת ביצוע שעד כה נראית מרשימה לא פחות. יש כאן תנופת עשייה בתחום התחבורה, אבל מדובר בתנופה יציבה למדי: לפי נתונים שנאספו במשרד ראש הממשלה, ב–2013 הוציאה ישראל כ–21 מיליארד שקל על השקעה בתשתיות, וב–2018 ההוצאה על תשתיות תגדל ל–22 מיליארד שקל. זהו גידול של 1.1% בשנה בלבד, אף שתקציב המדינה גדל באותן השנים בכ–4% בשנה. כלומר, ישראל מוציאה יותר מדי כסף מדי שנה, אבל בניגוד לרושם שעשוי להיווצר עקב המחלפים החדשים שצצים כאן חדשות לבקרים — נתח ההשקעה שלה בתשתיות דווקא יורד.

זהו אבסורד זועק. בנק ישראל מציג ניתוחים גרפיים, שלפיהם שיעור ההשקעה הממשלתית בישראל הוא בין הנמוכים ביותר בקרב המדינות המפותחות — ליתר דיוק, ישראל ממוקמת במקום השלישי מלמטה בהשקעה בתשתיות. בנוסף, מנתוני בנק ישראל עולה כי גם לאחר הגידול הצפוי בהשקעה, הכולל את תוכנית התחבורה המטרופולינית — ישראל בסך הכל שבה להשקיע בתשתיות בהיקף השקעה כמו זה שהשקיעה ב–2006.

מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה פירסם עבודת ניתוח, שלפיה הפיגור בהשקעות בישראל — ממשלתיות ופרטיות גם יחד — הוא הגורם העיקרי לפיגור הנמשך בפריון העבודה בארץ, ולעובדה שכבר 40 שנה ישראל אינה מצליחה לסגור את הפיגור ברמת החיים שלה בהשוואה למדינות OECD. לפי מכון אהרן, הפיגור בתשתיות הישראליות — תשתיות תחבורה לבדן — הוא 470–600 מיליארד שקל, כלומר, פי עשרה מהסכום ההיסטורי של תוכנית המטרופולינים.

ישראל משקיעה בסך הכל כ–2% מהתוצר שלה בתשתיות תחבורה, בדיוק כמו קצב הגידול של האוכלוסייה המקומית. אנחנו משקיעים הרבה יותר במיליארדים, אבל לא מתקדמים לשום מקום מבחינת נתח ההשקעה מהתוצר.

ההשקעה הממשלתית בתשתיות

הודות לכוכבי וול סטריט נתניהו מתלהב מ–PPP

ההערכה בקרב הגופים הכלכליים היא שהפיגור של ישראל בתחום התשתיות הוא עמוק כל כך, שאם לא יתרחש מהלך דרסטי — כמו הגדלת ההשקעה בתשתיות בעשרות מונים ולא רק ב–60 מיליארד שקל — ישראל לעולם לא תוכל לבצע את קפיצת המדרגה שלה בתחום הצמיחה. זו אף הסיבה לכך שכלכלנים רבים ממליצים להגדיל את היקף ההשקעות גם במחיר של פריצת מסגרת התקציב, ואף הגדלת הגירעון. להערכתם, התרומה לצמיחה תהיה כה משמעותית, כך שהגירעון ייסגר בקלות.

בעוד הכלכלנים הישראלים, גם הבכירים ביותר, מכלים את גרונם בניסיון כושל לפקוח את עיניה של הממשלה, היו אלה הכוכבים המעונבים של וול סטריט שעשו את העבודה. לפני כשנה ביקרו בלשכת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מנהלי קרן ההשקעות הענקית בלקרוק — הקרן הגדולה בעולם, עם נכסים מנוהלים של יותר מ–5 טריליון דולר. כלכלני הקרן הסבירו לראש הממשלה כיצד הם מתקשים למצוא היום, בעידן הריבית האפסית, הזדמנויות השקעה מעניינות, ולכן הם התחילו להפנות את עודפי הנכסים האדירים שלהם לבחינת הזדמנויות השקעה בתחום הציבורי — השקעה בתשתיות משותפות למגזר הפרטי והציבורי, פרויקטי PPP (שותפות ציבורית־פרטית).

אלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש
הממשלה
מרק ישראל סלם

נתניהו התלהב מהרעיון, ושלח את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, לבדוק מה יש לישראל להציע לעולם בתחומי ה–PPP. גרונר חזר אבל וחפוי ראש, והודה שאין לממשלה מושג מה יש לה להציע בתחום — משום שאיש מעולם לא טרח לאסוף את המידע על כך. בתחום התשתיות, התברר, כל משרד ממשלתי פעל ברשות עצמו, בלי יד מכוונת, מתעדפת או מלמדת מניסיונם של אחרים.

הגילוי הזה היה אות הפתיחה לאחד המאמצים הממשלתיים החשובים של השנים האחרונות — המרוץ להבין היכן עומד מלאי ההשקעות המתוכנן של ממשלת ישראל, ומה עושים עם המלאי הזה. באורח פרדוקסלי, מדובר במאמץ דו־ראשי. החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, הקים צוות בין־משרדי בראשותו, ובהשתתפות משרדי האוצר, התחבורה, האנרגיה, הגנת הסביבה, התקשורת וראש הממשלה, והוא מאגם את כל הפרויקטים בתחום ה–PPP המתוכננים במשרדי הממשלה בחמש השנים הקרובות. בסך הכל חזקיהו צפוי למפות פרויקטים מתוכננים בסכום של 30–40 מיליארד שקל, שכולם מיועדים להיות ממומנים בשיטת ה–PPP.

משרדי הממשלה נתפסו לא מוכנים

במקביל נערך מיפוי נוסף, רחב יותר, במשרד ראש הממשלה. הצוות הכלכלי של גרונר פנה אל כל משרדי הממשלה, וביקש מהם מיפוי של כל ההשקעות המתוכננות שלהם בחמש השנים הקרובות בסכום של 100 מיליון שקל ומעלה.

להבדיל מחזקיהו, שמתמקד בפרויקטי תשתית גדולים המיועדים למימון בשיטת ה–PPP, במשרד ראש הממשלה מחפשים את כל מיזמי ההשקעה של הממשלה, לרבות פרויקטים שמבוצעים בידי זרועות ממשלתיות (חברות ממשלתיות, השלטון המקומי וכו') ופרויקטי השקעה חברתית (כמו בתי חולים, בתי ספר, מעונות יום, מעונות רווחה).

"אנחנו רוצים להגיע לכתוב ספר השקעות ממשלתי חמש שנתי", אומר גרונר, "שיכלול את כל הפרויקטים המתוכננים, ודווקא כאלה שלא אמורים להתבצע בשיטת ה–PPP. אנחנו מנסים לעורר מודעות ליתרון השיטה הזאת גם בקרב משרדים שאינם מכירים אותה".

אחרי יותר מחצי שנה של עבודה, במשרד ראש הממשלה מודים שהם עדיין בתחילת הדרך. עד כה נאספו יותר מ–200 פרויקטים, שלגבי כל אחד מהם נדרשו משרדי הממשלה לעשות עבודת מטה מסודרת ולבצע תכנון מפורט (אמידת היקף ההשקעה, תזרים מזומנים, לוחות זמנים לפרסום מכרזים ועוד).

התברר שמשרדי הממשלה נתפסו לא מוכנים — הם מעולם לא איגמו עבור עצמם את כל הפרויקטים המתוכננים על ידם, בוודאי שלא ברמת הפירוט שדורש מהם משרד ראש הממשלה.

לכן, בשלב הראשון נקבעה פונקציה ניהולית חדשה במשרדי הממשלה — סמנכ"ל שאחראי על ריכוז הטיפול בכל ההשקעות בתשתיות של המשרד. כמו כן מוקם אתר אינטרנט מרכזי, שבו תפורסם רשימת הפרויקטים המתוכננים של הממשלה בתחום התשתיות, במטרה לייצר ודאות בנוגע לצבר ההשקעות של הממשלה וכך למשוך התעניינות מצד המגזר הפרטי. בהמשך, יש כבר מחשבות על תכנון מרכזי של כל תחום ההשקעות הממשלתי, אבל זה עוד לטווח הארוך.

"לפני שמקבלים החלטה שאנחנו צריכים להגדיל את היקף ההשקעה שלנו בתשתית מ–20 ל–30 מיליארד שקל בשנה", אומר גרונר, "אנחנו קודם צריכים לדעת מהם ה–20 מיליארד שקל שיש לנו, אחרת ההחלטה אינה רצינית. בשלב הזה אנחנו עדיין מחפשים את ה–20 מיליארד שקל, וזאת עבודת התשתית שתאפשר לישראל לבצע בהמשך את קפיצת המדרגה שלה בתחום התשתיות".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם