71 אלף עובדים - ולחברות ההיי-טק הזרות בישראל יש לאן לצמוח - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

71 אלף עובדים - ולחברות ההיי-טק הזרות בישראל יש לאן לצמוח

20% מהחברות הבינלאומיות שהקימו מרכזי פיתוח בישראל פותחות גם פעילות ייצור ומעסיקות עובדים במעגלים רחבים ■ דו"ח חדש של דן אנד ברדסטריט ומשרד הכלכלה מעריך כי בישראל פועלות 91 חברות נוספות הרלוונטיות לפעילות ייצור: "הפוטנציאל גדול"

6תגובות
מכונות ועובדים בהחדר הנקי של חברת אינטל
אינטל ישראל

אתוס של ההיי־טק הישראלי מאדיר את הסטארט־אפ הקטן, החצוף והזריז, שמעסיק קומץ עובדים וחולם לשנות את העולם. אבל בפועל, העוגן של ענף ההיי־טק הישראלי נראה אחרת לגמרי: כמעט רבע מכלל העובדים בענף מועסקים במרכזי פיתוח של חברות רב-לאומיות.  

בעבר, הכניסה המאסיבית של חברות טכנולוגיה זרות — בפרט באמצעות רכישת חברות מקומיות והפיכתן למרכז המקומי של החברה הרב־לאומית — היתה מלווה בחששות רבים. רבים טענו כי העובדים במרכזי הפיתוח נתונים לסכנת פיטורים במקרה שהחברות יחליטו להפסיק לפעול בישראל, וכי המרכזים מנצלים ידע ישראלי לשם עשיית רווח בחו"ל.

אלא שהנתונים מראים שלאורך השנים מגיעות לכאן יותר חברות שלא עוזבות, גם לא בעקבות מלחמות ומבצעים צבאיים. מרכזי הפיתוח האלה יוצרים מקומות עבודה בשכר גבוה, ומכשירים דורות של מנהלים שנחשפים לתרבות ארגונית של תאגידים בחזית הטכנולוגיה העולמית. 

מרכזי מו"פ זרים בישראל

>>להגדלת התרשים לחצו כאן

מרכזי המו"פ הזרים בישראל מעודדים ביקוש לא רק למוצרים בסיסיים, כמו שירותי ניקיון והסעדה, אלא גם לשירותים מתוחכמים יותר כמו פיתוח תוכנה, עיצוב מוצר ואספקת ציוד מחשוב ותקשורת. כך נוצרים סביבם מקומות עבודה מתגמלים, אצל ספקי מיקור החוץ של המרכזים. הנוכחות של החברות הזרות גם תורמת למוניטין של התעשייה המקומית, וליחסים הפוליטיים עם מדינות רבות.

מדו"ח חדש שמפרסמת חברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט, בשיתוף עם הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי וקידום השקעות במשרד הכלכלה, עולה כי 20% מהחברות המחזיקות במרכזי פיתוח זרים בישראל — 63 מתוך 307 חברות — פותחות גם פעילות ייצור בצמוד אליהם.

צח ברקי
קובי קנטור

פעילות הייצור שפותחות החברות הזרות בישראל מתמקדת במגזרים הדורשים ייצור מתקדם, כגון מוליכים למחצה, מכשור רפואי, פארמה, תעופה וטכנולוגיות מים וחקלאות. לפי דן אנד ברדסטריט, פרט ל–63 החברות שכבר פתחו פעילות ייצור בישראל, יש עוד 91 חברות רלוונטיות לפעילות כזו, לכן הפוטנציאל הוא גדול.

כותבי הדו"ח מצאו כי ככל שלחברה הבינלאומית יש פעילות יצרנית בישראל, מרכז המו"פ יימצא בסמוך לפעילות הייצור, וסביר שימוקם ביישובים פריפריאליים. לדברי צח ברקי, סמנכ"ל בכיר ומנהל אגף כלכלה, מידע ומחקר בדן אנד ברדסטריט, "חשיבות ההשקעות של חברות זרות בייצור מתקדם היא רבה מבחינת קידום היעדים הכלכליים־חברתיים של ישראל. פעילות מו"פ טהורה נוטה להיות מרוכזת בבעלי מקצועות מסוימים - מהנדסים ומתכנתים - ובעיקר באזור המרכז. לעומת זאת, פעילויות ייצור מטבען מכלילות בעלי מקצועות נוספים ומביאות לפריפריה יותר משרות בשכר גבוה. בנוסף, חברות רב־לאומיות העוסקות בפעילויות ייצור מביאות איתן ידע טכנולוגי וניהולי ברמה גלובלית, הצפוי להביא להעלאת הפריון — שהיא אתגר מרכזי במצבו הנוכחי של המשק".

המסקנה היא כי יש לתמרץ את המשך פעילותם של מרכזי המו"פ הרב־לאומיים בישראל, אך מנגד להחמיר את הדרישות המוטלות עליהם כדי למנוע ניצול ידע מקומי וכדי למקסם את הערך החיובי שלהם לכלכלה המקומית. ברוח זו נחקק גם התיקון לחוק עידוד השקעות הון בינואר 2017 — המקטין באופן משמעותי את שיעור המס על ההכנסה מקניין רוחני הרשום בישראל. התיקון הוא תוצר של השינויים החלים בעולם לאור ההמלצות של הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD), שנועדו למנוע הסטת רווחים מהמדינות שבהן מבוצעות הפעולות המניבות אותם (BEPS). 
 

20% מהחברות סגרו את הפעילות בישראל

הדו"ח מנסה לספק תמונת מצב עדכנית של החברות הבינלאומיות המקיימות פעילות מו"פ בישראל. לפי הדו"ח, משנות ה–60 ועד היום, נפתחו בישראל 380 מרכזי מו"פ של חברות בינלאומיות בישראל, מהם נסגרו 73. החברה הבינלאומית הראשונה שנכנסה לישראל היתה יבמ (הישות המשפטית נפתחה ב-1950 אך הפעילות החלה ב-1964). סגירת מרכזי מו"פ נבעה בעיקר מהעברתם למדינות עם עלויות העסקה נמוכות יותר ביחס לישראל, וממיזוגים ורכישות. 

המרכזים אמנם מהווים 4.5% מכלל חברות ההיי־טק בישראל, אך מועסקים בהם כמעט רבע מאנשי התעשייה — 71 אלף עובדים. בדן אנד ברדסטריט מחשבים את מספר המועסקים בענף לפי ספירת כל המועסקים בחברות — במשרות פיתוח וגם במשרות התפעול הנלוות לפעילות הפיתוח. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), לעומת זאת, מחשבת את ההוצאה למו"פ ומספר המועסקים המיוחסים לה ישירות. בספירה של הלמ"ס, חלקן של החברות הבינלאומיות גבוה יותר ומהווה כ–60% מהמועסקים. 

מרכזי מו"פ זרים בישראל

>> להגדלת התמונה לחצו כאן

שנת המפנה — 2008

עיקר הצמיחה בפתיחת מרכזי הפיתוח הזרים היתה מאז 2008, בעיקר בדרך של רכישת סטארט־אפים ישראליים והותרת פעילות המו"פ שלהם בישראל. החברות הבינלאומיות הדומיננטיות ביותר בפעילות מו"פ בישראל, מאז הקמתה, הן החברות האמריקאיות, שעד היום מהוות כמעט 70% ממנה — עם 210 מרכזי מו"פ מכלל המרכזים הזרים בישראל. אחריה נמצאות החברות הגרמניות, עם 17 מרכזי מו"פ (5%). רק שמונה חברות מסין (לרבות הונג קונג) מפעילות מרכזי מו"פ בישראל (3%).

מרכזי מו"פ זרים בישראל

חלקה הנמוך יחסית של סין אינו משקף את נוכחותה בשוק הישראלי. כיום סין מעורבת בהיי־טק המקומי בעיקר דרך השקעות בקרנות הון סיכון, ולא דרך אחזקה ישירה במרכזי מו"פ. לפי הערכות בענף, 10%–20% מההון של ההיי־טק הישראלי מגיע מסין.

כ–26% ממרכזי המו"פ הזרים (81 חברות) עוסקים בטכנולוגיות מידע (IT) ותוכנה ארגונית. את המקומות הבאים ברשימת תחומי הפעילות תופסים תחומים שבכל אחד מהם פועלות 10%–12% מהחברות הזרות בישראל: ציוד רפואי, תקשורת, מוליכים למחצה, ותחום האינטרנט והמובייל. בתחום הסייבר פועלות 7% מהחברות הזרות הפעילות בישראל. 

בית יבמ פתח תקוה
ניר קידר
הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם