האיש שנלחם בחברות הענק: "הן חונקות את הכלכלה האמריקאית ומסוכנות לציבור" - מגזין TheMarker - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מגזין TheMarker

האיש שנלחם בחברות הענק: "הן חונקות את הכלכלה האמריקאית ומסוכנות לציבור"

לבארי לין, סופר ועיתונאי אמריקאי, יש מזה שני עשורים מקצוע קצת יוצא דופן: הוא אקטיביסט נגד ריכוזיות ומונופולים. לין אוכל, שותה ונושם את מאבקו בריכוזיות. "גם החומה הזאת תיפול - וברעש גדול", הוא אומר

9תגובות

לבארי לין, סופר ועיתונאי אמריקאי וכיום המנהל של ה"פורום הפתוח" במוסד המחקר החברתי ניו־אמריקה (New America), יש מזה שני עשורים מקצוע קצת יוצא דופן: הוא אקטיביסט נגד ריכוזיות ומונופולים. לין אוכל, שותה ונושם את מאבקו בריכוזיות, בכל מקום, בכל זמן ובכל אמצעי שעומד לרשותו. בתהליך סיזיפי, הוא נפגש פעם אחר פעם עם עוד ועוד אנשים ופורש בפניהם בהתלהבות את תפישת המציאות שלו, את העוולות שהוא רואה ואת הפתרונות שלו בדרך לעולם טוב יותר. הוא משתתף בכנסים, מוציא לדרך מחקרים, כותב ספרים ודוחף חומרים לתקשורת כדי שיסבירו לציבור עד כמה העולם מאוים על ידי הריכוזיות העסקית המתגברת, ועד כמה חברות הענק הטכנולוגיות – גוגל, פייסבוק, אמזון – מסוכנות לציבור יותר מענקיות התעשייה והשירותים שראינו בעבר.

לין הוא כמובן לא היחיד שזיהה את הסכנות של הריכוזיות: פגשנו אותו בכנס על בעיית הריכוזיות בארצות הברית שנערך בסוף חודש מארס באוניברסיטת שיקגו, אותו יזם וארגן גיא רולניק, העורך המייסד של TheMarker, המשמש גם כמרצה וחבר סגל בבית הספר למינהל עסקים של שיקגו. הכנס קיבל כיסוי בעיתונות הכלכלית: המגזין האמריקאי The Nation, למשל, טען כי לקיום הכנס דווקא באוניברסיטת שיקגו יש משמעות מיוחדת בגלל ההשפעה שהיתה לעיר על מדיניות ההגבלים העסקיים בארצות הברית בעשורים האחרונים. "הניישן", ולאחר מכן "אקונומיסט", העלו אפשרות שהכנס יסמן כיוון חדש ביחס לנושא תחרות והגבלים עסקיים בארצות הברית.

אמני רחוב בטיימס סקוור, ניו יורק
אי–אף–פי

שאלנו את לין האם הוא התרשם שנשבה מהכנס רוח של שינוי תפישתי כמו זה שעליו הוא מדבר. "זאת באמת אחת הסיבות שהתרשמתי מהכנס הזה", הוא אומר, "הם הביאו רבים מהאנשים העוסקים בשאלות הללו ואמרו להם קדימה – דברו על זה. דברו על האידיאולוגיה ועל הפילוסופיה. יש שכתבו על הכנס הזה כמהפכה תפישתית, ויש שתיארו אותו במונחים טכניים ואקדמיים יותר. אני לא יודע איזה נרטיב ינצח".

אתה נלחם בחברות גדולות, אבל למרות ראיות לא מעטות, אין עדיין הסכמה גורפת בקרב כלכלנים שהן מזיקות לכלכלה, כל עוד מחירי המוצרים שלהם לא עולים. אתה בטוח שאתה נלחם במפלצות הנכונות?

"בענפים רבים רואים יותר ויותר שנוצרת חברה אחת בולטת, במיוחד סביב תעשיות של 'פלטפורמות' – שם כל חברה היא מונופול ששולט בענף שלו. תחשוב על גוגל ופייסבוק מול אמזון. הרי כל אחת מהן היתה יכולה להיכנס בקלות לתחום הספרים, אפילו דיברו על זה, אבל זה לא קרה. זה מוכיח שגם אם לא התרחשו אירועים שבהם אנשים נפגשו ותיאמו איך לחלק ביניהם את השוק – זה קורה בפועל. המציאות מראה שיש אלמנטים של תיאום ושיתוף פעולה בכל שוק, אנשים מביטים זה על זה, על המחירים, ומקבלים החלטות גם ללא תיאום".

ארצות הברית ידעה פעם להתמודד עם מונופולים וחברות ששלטו בשווקים. היא המציאה את ההגבלים העסקיים, ובשנות ה־20 היא פירקה את חברת הנפט סטנדרט אויל. מאוחר יותר פורקה גם חברת הטלפונים הלאומית. החוקים קיימים. אז למה זה לא קורה עכשיו?

"זהו כשל יסודי של ה'אנטי־טראסט' האמריקאי. הרשויות מסתכלות רק על המחירים לצרכן, ומתעלמות מהכוח הפוליטי של החברות – והוא זה שחשוב. כדי לעשות שינוי הרשויות צריכות לאמץ כללים, למשל שחברה אחת לא יכולה להחזיק בענף אחד נתח שוק של יותר מ־7%־8%. בעבר זה היה כך, אבל בשנות ה־70 וה־80 של המאה הקודמת הגישה הרגולטורית עברה להתמקד במחירים ובתיאום – ואלה לא הדברים הנכונים".

לשיטתך, מה צריך לעשות?

"שני דברים. ראשית, צריך לשנות את הפילוסופיה, את תפישת העולם כלפי חברות גדולות ואוליגופולים. צריך להיפטר מהרעיון שלפיו אם מיזוג יוצר יעילות תפעולית ומוזיל מחירים – מה שדרך אגב, אפילו לא נכון במציאות – אז ראוי לאשר אותו. צריך לחזור לדרך המחשבה שקדמה לתפישה הזאת, ולסווג את החברות על פי קטגוריות שונות שלכל אחת יש מאפיינים מיוחדים משלה. הרי יש חברות רשת, יש חברות תעשייתיות וישנן חברות שירותים, חברות קמעונות, חברות חקלאיות. בכל ענף יש למצוא את הפתרון הנכון ליצירת שוק תחרותי".

תן לי דוגמה. כולם יודעים שגוגל היא ענקית ושהיא מחזיקה בנתח שוק עצום של 80% ויותר בתחום החיפוש באינטרנט. ידוע גם שיש לה – או לפחות היו לה – קשרים ואנשים במסדרונות השלטון בארצות הברית. איך מתמודדים עם חברה כזו?

בארי לין
New America

"כיוון שגוגל היא חברת רשת, מצבה דומה לזה של חברות הרכבות בשעתן. גם הן, כמו גוגל, סיפקו לציבור שירות חיוני. במקרה כזה, אתה יכול להגדיר מחיר אחיד ושירות אחיד, תוך איסור על הפליית מחירים – כמו במונופול טבעי של מוצר או שירות 'ציבורי'. דבר נוסף שניתן לעשות הוא פיצולה של חברה כזו לתחומי פעילות שונים, כמו שעשו למיקרוסופט. גוגל רכשה חברה בשם נסט שמייצרת תרמוסטטים ומכשירים מקוונים לבית – אך נסט לא חייבת להיות חלק מגוגל, ולא צריכה להיות חלק ממנה. או קח לדוגמה את אמזון: לאחר שהחלה כחברה להפצה ומכירה של ספרים, היא נהפכה גם למוציאה לאור הגדולה באמריקה. כיום היא שולטת בכל החלטות הקריאה של הציבור, ובכוחה לקבוע איזה ספר יודפס ואיזה לא, ומה אנשים יקראו. אסור לאמזון לפעול בעסקי ההוצאה לאור. צריך לפצל מתוכה את הפעילות הזו".

מדברים הרבה על חברות התעופה, שקודם הפסידו כסף ולאחרונה עברו גל מיזוגים – והמחירים עלו. מדוע אושרו המיזוגים?

"גם חברות התעופה הן סוג של רשת. שלושת המיזוגים הללו הראו שהמחירים עלו והשירות נהפך לגרוע יותר – ראינו את זה בכמה מקרים לאחרונה. מה שצריך לשאול הוא מה היעד. אם רוצים מערכת תעופה שתשרת כמה שיותר אנשים בדרך ההוגנת ביותר – אזי אסור היה לאשר את המיזוגים הללו".

השוואות בינלאומיות מראות שמערכת הבריאות האמריקאית יקרה הרבה יותר אך יעילה הרבה פחות עבור הציבור ביחס למדינות אחרות. האם גם זו תוצאה של ריכוזיות, או שהבעיה היסודית היא שזוהי מערכת פרטית בעוד מדינות אחרות בחרו לספק בריאות כשירות ציבורי?

"גם בתוך מערכת הבריאות יש מונופולים, בחלקים השונים שלה. יש חברות בתי חולים ענקיות, יש חברות תרופות, יש יצרני מכשור ויש חברות ביטוח – כולם עם נתח שוק גדול בתת־הענף שלהם. כאשר חברה אחת או שתיים שולטות בתת־הענף שלהן, הן יוצרות לעצמן כוח שוק מול תתי־הענפים האחרים, ואז לאחרים אין ברירה אלא להתמזג גם הם כדי שיהיה להם כוח שוק משלהם להתמודד, וחוזר חלילה. זהו מעגל שמחזק את עצמו וגורם לכל המערכת להיות ריכוזית ומוביל לעליית מחירים. במקרה של ענף הבריאות, ארצות הברית היא מדינה שבה הריכוזיות פשוט הורגת אנשים – חד וחלק. התרופות גרועות או מיותרות ומזיקות, הטיפולים גרועים או מיותרים, מונעים תרופות וטיפולים מאנשים שאין להם ביטוח והורגים אותם. חייבים לדבר על זה".

האם הבעיה היא "שבי רגולטורי", חולשת הרגולטורים מול החברות הגדולות?

"כן, בוודאי, אבל רבים מפספסים את הנקודה החשובה. כולם מתמקדים ב'שבי', וברור שהרגולטורים ממתינים ליום שבו יוכלו לצאת לשוק העסקי ולממש את המוניטין שלהם תמורת מזומן. אבל הבעיה העיקרית היא הפילוסופיה שלהם. אלה אנשים שגדלו וצמחו והוכשרו להביט על העולם בדרך מסוימת. הם למדו שאם הם מזהים כוח שוק זה לא דבר מזיק – וזה אפילו גורם חיובי. זה מה שסיפרו להם בבית, בבתי הספר ובפקולטות למשפטים באוניברסיטה. אילפו אותם לשרת את החזקים והעשירים, והכל מבלי לחשוב לעומק על הדברים. הם למדו קשה, עבדו קשה, רשמו מה שהמרצים אומרים, פיתחו קריירות על בסיס מודל אחד, ולא מציאותי לבקש מהם – אחרי 20 או 30 שנה שבהן תגמלו אותם היטב – להפנים שהם משרתים אוליגרכיה ושהם צריכים לשנות את דרכם ולהתחיל לשרת את החלשים".

אתה מתמודד עם כוחות שנראים חזקים ממך, ולא נראה שהממשל החדש של דונלד טראמפ מתעניין בנושאים הללו. מהם הכלים שלך?

"הדרך שבה אני ואנשים כמוני נלחמים היא בעיקר בעבודת רגליים. אני הולך לכנסים, הולך לפוליטיקאים, הולך לעורכי דין, הולך לכלכלנים, עומד מולם ונלחם בהם ובאידיאולוגיה שלהם – ומתברר שאם עושים את זה מספיק פעמים, זה מתחיל לחלחל. צעירים ששומעים את הדברים מוקדם מספיק, חושבים אחרת. אני חושב שנוצרו חורים וסדקים בחומה – ושלבסוף היא תיפול, אולי ברעש גדול. חומות נפלו, למשל ברוסיה בשנות ה־80 של המאה הקודמת".

אתה נלחם באנשי עסקים, פוליטיקאים ובעלי עניין שיש להם הרבה מה להפסיד אם וכאשר ה"חומה" שלך אכן תיפול. האם אינך חושש שהם יתקפו אותך אישית? שיעשו לך דה־לגיטימציה?

"יש דברים רבים שאנשים נלחמים עליהם שאינם כסף, ואנשים כאלה הם אתנו. יש לנו הרבה ניצחונות, יש יותר ויותר אנשים שלא מאמינים בפילוסופיית שיקגו הישנה, שרוצים לבדוק איך הכסף משפיע על הפוליטיקה. ישנן מחאות ויש לנו אנשים בבית המחוקקים. הגל הזה מתחזק. אפילו בחירתו של טראמפ לנשיאות עוזרת לנו, כי אנשים ערניים יותר לפייק ניוז והם מתחילים להבין שהדבר החשוב ביותר הוא השליטה על המידע ועל הנרטיבים. כמובן שכל זה נכון עד הרגע שיוציאו מולנו רובים – ואז זה יהיה סיפור אחר".

הירשמו עכשיו: הסיפורים החשובים של מגזין TheMarker ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם