"קטסטרופה": מה מסתתר בלולים שמוכרים לכם ביצים בלי השגחה? - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"קטסטרופה": מה מסתתר בלולים שמוכרים לכם ביצים בלי השגחה?

עשרות אלפי אזרחים בישראל נדבקים בסלמונלה מדי שנה, ולמרות זאת הגורמים האחראיים - משרדי הבריאות, החקלאות והאוצר - לא עושים מספיק כדי לפקח על הלולים ולהשמיד ביצים נגועות. פוליטיקה, מאבקים פנימיים ומלחמה על כסף הם רק חלק מהסיבות

64תגובות
לול במושב ניר יפה
גיל אליהו

בין שלל הכותרות הפוליטיות והכלכליות בתחילת החודש בלטה כותרת אחת, שונה, שהופיע כמעט בכל כלי התקשורת: 30 ילדים בני שנה עד שנתיים בפעוטון בירושלים נדבקו בחיידק הסלמונלה מהזן האלים אנטריטידיס, ושניים מהם אושפזו. ההורים דרשו לסגור את הפעוטון, משרד הבריאות טען כי אין בכך צורך ורמז כי האשמה היא כנראה במפעילה שהביאה עמה אפרוחים לגן יום קודם — מקרה נקודתי ולא מטריד לכאורה, שטופל במהרה.

אלא שהמקרה הזה לא היה היחיד. זמן קצר קודם לכן חלו לפחות שבעה ילדים במעון של נעמ"ת בדימונה בעקבות אותו זן אלים של סלמונלה. העניין אמנם לא פורסם, ובמשרד הבריאות אף הכחישו בתחילה שהיתה התפרצות של סלמונלה בגנים נוספים, אך בסופו של דבר אישרו שאכן כך קרה.

בשבוע שבו פורסם דבר התפרצות הסלמונלה בגן הילדים בירושלים, מצאו מועצת הלול והשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות משקים באזור הצפון שהיו נגועים אף הם בסלמונלה מהזן האלים. למרות הסכנות, הודעה לא נמסרה לציבור עד אחרי פרסום העניין ב–TheMarker ולא נעשה הליך ריקול — איסוף ביצים ששווקו מאותם משקים.

רק ביום רביעי השבוע הוציא משרד הבריאות הודעה לתקשורת על כך שבתקופה האחרונה נצפתה עלייה בשכיחות חיידק הסלמונלה אנטריטידיס, שככל הנראה מקורו בביצי מאכל. למרות ההודעה, במשרדי הבריאות והחקלאות ממשיכים להעביר את המסר שלפיו לא צריך לזרות פאניקה בקרב הציבור, וילדים בישראל יכולים לאכול ביצים בבטחה, כל עוד יעמדו בהנחיות של משרד הבריאות להכנה ובישול של מוצרים מן החי.

ואולם בדיקת Markerweek מגלה שיש סיבה לדאגה: הנתונים הרשמיים האחרונים של משרד החקלאות קובעים כי כ–40% מלהקות תרנגולות ההטלה בישראל נגועות בסלמונלה. הסקר המייצג האחרון נערך ב–2006, ולמרות הממצאים המדאיגים לא נערך סקר נוסף, אך המשרד מעריך כי גם כיום לפחות 40% מהלולים נגועים בסלמונלה מזנים שונים, כאשר חלקם אף עלולים לסכן את בריאות הציבור.

חיידק הסלמונלה קשור למצב תברואתי ירוד של לולים — וזה המצב בלולים משפחתיים רבים, בעיקר באזור הצפון. הבעיה הגדולה היא שאותם לולים קטנים מהצפון מוכרים את הביצים שלהם למשווקי הביצים הגדולים, ואלה מוכרים אותם לציבור הרחב תחת השמות של תחנות המיון — גליקסמן, תנובה, לסר ועוד — בעוד שהצרכנים אינם מודעים לכך שייתכן שהביצים גודלו בתנאים ירודים. "הלולים בישראל הם קטסטרופה", אומר מקור בענף. "לפחות 50% מהם ברמה סניטרית מתחת לכל ביקורת, והיו צריכים לסגור אותם אתמול בבוקר. אלה מפעלי מזון שמסתובבים בהם חולדות ועכברים".

לול תרנגולות בספסופה
ירון קמינסקי

לפי נתוני ארגון מגדלי העופות, בישראל ייצרו ב–2017 כ–1.9 מיליארד ביצים שמגיעות מכ–3,000 מגדלי תרנגולות להטלה — מהם כ–2,000 באזור הצפון. מקורב למשרד החקלאות, שביקש לשמור על עילום שם, טוען כי "הלולים הכי דפוקים בארץ הם לולים היסטוריים שנמצאים אורך גבול הצפון. בזמנו שלחו לשם את העולים החדשים כדי לשמור על הגבול, והבטיחו להם שבהמשך ימצאו להם עבודה. המדינה סידרה להם תחילה לולים קטנים מאוד, וכשהתחילו להעביר את מכסות הביצים מהמרכז אליהם, הם הגדילו את הלולים בשיטה של טלאי על טלאי, וחלקם נשארו כך עד היום".

בנוסף, לדברי המקורב, הם מקבלים סובסידיה מהמדינה. "יש אנשים שאין להם לולים ומגדלים אצל האבא והאמא והשכנים את הביצים — ועדיין מקבלים כסף. יש להם לובי פוליטי גדול. למשל, ח"כ יצחק וקנין מש"ס, שהוא בעצמו לולן במושב יערה שבצפון ומקבל סובסידיה, קידם את חוק הגליל שלפיו חקלאים שגרים ביישובים מסוימים על גבול הצפון, ומגדלים ביצים ועוף למאכל (פטם), ושעשו זאת כבר ב–1988, יקבלו מהמדינה 32 אלף שקל בשנה. החוק היה אמור לפקוע בתחילת 2017 והאריכו אותו". החוק אמנם הוארך בעשר שנים, אך הסובסידיות למי שאינו זכאי הוארכה לשנים בודדות בלבד.

חוק הגליל קובע כי מגדלים בצפון יקבלו סובסידיה. הם צריכים לגור בגליל (לא רק שהמשק יהיה בגליל) ובפועל לגדל תרנגולות. משרד החקלאות אמור לבדוק מי זכאי לסובסידיה, אבל טוען כי מועצת הלול היא האחראית על התקלה של מתן סובסידיה למי שאינו זכאי, שכן היא זו שמעבירה להם את הכסף. ואולם במועצת הלול קובעים כי משרד החקלאות הוא האחראי לקבוע מי זכאי לקבל סובסידיה. בעוד שהמחלוקת הזאת מתנהלת בין שני הגופים, בשנים האחרונות חלק מהמגדלים מכרו את המכסה שלהם למגדלים אחרים או כבר לא גרים בגליל — אבל ממשיכים לקבל סובסידיה. חוק הגליל היה אמור לעשות סדר ולמנוע את התשלומים האלה, אך הוארך.

בשנים האחרונות ניסה משרד האוצר, אליו הצטרף בשנה האחרונה משרד החקלאות, להוביל תוכנית לשדרוג לולים במענק ממשלתי, שתאחד לולים קטנים ללולים מודרניים, נקיים, מרווחים וגדולים. המשרד הביע נכונות לממן שדרוג של לולים המחזיקים יותר מ–30 אלף תרנגולות, אך מועצת הלול דרשה לשדרג גם לולים קטנים יותר, שבהם 6,000–10,000 תרנגולות בלבד — והיוזמה עלתה על שרטון.

במסגרת הניסיונות לשכנע את מגדלי העופות להסכים לרפורמה לשדרוג הלולים, הציע להם שר האוצר, משה כחלון, מענק בסך 7,000 שקל בחודש — הסכום שמרוויח מגדל קטן, כולל הסובסידיה — ובלבד שיוותרו על המכסות, אותן המדינה תעביר לבעלי לולים גדולים יותר. ואולם המגדלים סירבו להצעה בנימוק שהם לא רוצים להיות נתמכים.

היד הרכה שמפגינים שרי האוצר והחקלאות לצד חברי הכנסת מול הלובי של ענף הלול קשורה להשפעה הפוליטית הרבה שלו. רוב המגדלים הם חברי מושבים, המזוהים ברובם עם מצביעי הימין הפוליטי. אף אחד מהפוליטיקאים לא רוצה להרגיז אותם יותר מדי. ברגע שכחלון ושר החקלאות, אורי אריאל, הודיעו שכל רפורמה בענף הלול תגובש בתיאום עם המגדלים ולא תיכפה עליהם — הם למעשה השאירו בידי המגדלים זכות וטו לכל הצעה שתעלה, שלא תספק אותם עד השקל האחרון.

ענף מטילות הביצים

בענף הלול אומרים כי מגדלי הביצים נהנים מרווחיות נאה מאוד, כזו שיכולה לאפשר להם להשקיע כספים למען בטיחות הצרכן — אם היו מעוניינים בכך. "יש רווחים גבוהים בענף", אומר אחד הפעילים הוותיקים בו. "למה מגדלים לא מוכנים לוותר על סובסידיות ואפילו מרמים? חקלאים מצהירים שהם מגדלים מטילות אף שהם לא עושים זאת כבר שנים, ומועצת הלול ממשיכה להעביר להם סובסידיות. למה כחלון היה מוכן להציע למגדלים 7,000 שקל בחודש, ובלבד שיוותרו על הסובסידיות? כי הוא יודע שכך הוא יוכל להוריד את מחירי הביצים בצורה משמעותית".

לדברי מקורב למשרד החקלאות, "הרווח הממוצע על לול קטן מאוד המונה כ–2,000 מטילות הוא כ–3,500 שקל בחודש. צריך להבין שבעלי הלול לא עובדים בזה הרבה, מספיק שעה ביום. זה תחום רווחי מאוד. בגלל זה כמעט כל מי שיש לו מכסות לעופות למאכל רוצה להחליף אותן למכסות הטלה".

"אנחנו במשא ומתן מול משרד האוצר לגבי גובה המענק ברפורמה לשדרוג הלולים", אומר מוטי אלקבץ, מזכיר ארגון מגדלי העופות — הגוף המייצג את מגדלי התרנגולות לביצים ולפטם ומגדלי תרנגולי ההודו. "הם לא יכולים להוביל מהלך שבו נקבל מענק שאתו לא נוכל לשרוד. לדוגמה, מגדל קטן בן 60 ממושב דובב, עם מכסה של 2,500 ביצים, שיידרש להשקיע חצי מיליון שקל בשדרוג — עדיף לו כבר לסגור את המשק, כי הוא לא יראה את הרווח עד שיחזיר את ההשקעה. אנחנו לא מוכנים להסכים להוביל את הענף למצב שבו יהיו לולי ענק של שלושה טייקונים, והלול המשפחתי במושבים יחדל מלהתקיים".

לדברי אלקבץ, המגדלים דורשים מענק של כ–800 מיליון שקל על פני חמש שנים, שיופנה בעיקר ללולים המייצרים 6,000 ביצים ויותר וללולים בודדים קטנים יותר המייצרים פחות מכך. "מי שיחסל את הענף יצטרך להזרים דרך הרווחה סכומים גדולים יותר", הוא אומר.

"כ-100 אלף מקרים ב-2015"

במשרד הבריאות כנראה לא מודאגים מהתפרצות כוללת של סלמונלה. הנתונים של המעבדות המרכזיות של המשרד מדברים על כ–3,400 מקרים מתועדים מעבדתית ב–2015, ובמשרד אף מפנים לנתונים אחרים שברשותם, שבהם המספרים נמוכים אף יותר. לטענת המשרד, יש עלייה בזן מסוים בלבד (סלמונלה אנטריטידיס), אך לא עלייה כוללת.

עם זאת, רופאים בכירים המתמחים במחלות זיהומיות מספרים כי ב–2013 וב–2014 מספר החולים האמיתי הוערך ב–70 אלף בשנה, וב–2015 היתה קפיצה גדולה — ל–100 אלף מקרים בשנה, כאשר שליש מהנפגעים הם תינוקות עד גיל שנתיים.

"במשך כל השנה יש תחלואה משמעותית של סלמונלה, וההתפרצויות שמגיעות לתקשורת הן הקצף על פני הים", אומרת פרופ' מירי וינברגר, יו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות ומנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז רפואי אסף הרופא (שמיר). "מחקרים שנערכו בארה"ב ובבריטניה הראו שכדי להגיע למספר מקרי התחלואה האמיתי בסלמונלה צריך להכפיל את מספר התוצאות מהמעבדות בכ–30, מכיוון שרוב הנדבקים לא מנותבים לבדיקות מעבדה, וחלקם אינם פונים אפילו לרופא במקרה של שלשולים וחום, שהם התסמינים הנפוצים של המחלה. בנוסף, המעבדות לא תמיד מעבירות את התוצאות החיוביות למשרד הבריאות. זה מביא אותנו לכ–100 אלף מקרים משוערים ב–2015".

במשרד הבריאות אומרים כי מדי שנה יש 2,000–4,000 מקרי תחלואה מדווחים של סלמונלה. אם מכפילים את המספר הזה ב–30 מגיעים ל–60 אלף עד 120 אלף מקרי תחלואה מוערכים בשנה.

"סלמונלה היא לא רק שלשולים וחום כמו שנהוג לחשוב", מוסיפה פרופ' וינברגר. "אנשים מתאשפזים, מפתחים תופעות לאורך זמן ולעתים אף מתים. 8%–10% מהחולים מפתחים מחלה מחוץ למערכת העיכול, בעיקר אלח דם (זיהום), אך גם דלקת ריאות, דלקת קרום המוח, דלקת בדרכי השתן, מפרצת וזיהום בדרכי המרה. בקרב בני 75 ומעלה, שנמצאים בקבוצת סיכון, 30% מהחולים בסלמונלה מתים, לעומת כ–0.6% באופן כללי". לדבריה, כשליש מהמקרים המדווחים מסתיימים באשפוז, כלומר כ–1,000 אשפוזים עקב סלמונלה בשנה. "שיעור האשפוזים גבוה מאוד, בעיקר בהתייחס לכך שמדובר באשפוז שמקורו במזון". סלמונלה אנטריטידיס, הזן הדומיננטי באירועים המובילים לאשפוז בבתי חולים, מזוהה בעיקר עם ביצים ועופות למאכל.

מדוע יש קשר שתיקה לגבי המספר האמיתי של החולים בסלמונלה? "בדברים האלה מעורבת התעשייה", אומר בכיר לשעבר בשירותים הווטרינריים של משרד החקלאות. "אם מחר ידברו על מצב הלולים, הסלמונלה והמחלות, אזי אוטומטית תיחתך צריכת הביצים והבשר בציבור. אם משרדי הבריאות והחקלאות יחליטו לעשות ריקול לביצים מזוהמות בסלמונלה ששווקו לציבור, מועצת הלול, שמייצגת את המגדלים, תשתולל ותגיד שהם פוגעים בכיסם. זה גם עלול לפגוע ביצוא. אף אחד לא אוהב לפרסם מחלות ומפגעים".

אוטונומיה בריאות שפעת העופות 06
ניר כפרי

פי שניים מבארה"ב

ישראל נמצאת הרבה מאחורי מדינות באירופה וארה"ב בכל הנוגע לניסיון למגר את המחלה — ושיעור התחלואה בסלמונלה בישראל גבוה בערך פי שניים מאשר בארה"ב, בבריטניה ובמדינות האיחוד האירופי (לפי דיווחי המרכז לבקרת ומניעת זיהומים בארה"ב ובאירופה, כפי שנמסרו על ידי האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות, נכון ל–2014).

"ברוב מקרי התחלואה בסלמונלה משרד הבריאות לא מצליח לגלות מה מקור ההדבקה", אומרת פרופ' וינברגר. "רק חקירות אפידמילוגיות בודדות (חקירת האירוע במטרה להבין מה מקור הזיהום), אם בכלל, מניבות תוצאה שמלמדת על מקור הזיהום. הדבר נובע גם מחוסר הקצאת משאבים, מחסור בכוח אדם ומכך שהתחקירים לא מבוצעים באופן מקצועי ובזמן אמת. בארה"ב, לעומת זאת, מתייחסים לסלמונלה ולהרעלות מזון אחרות כהיבט נוסף של ביטחון לאומי, משום שייתכן שמזון יזדהם גם כתוצאה מאירוע טרור. לאמריקאים יש מערכות מחשוב מפותחות: ברגע שהם מזהים תחלואה של סלמונלה הם מבצעים אפיון מולקולרי ומקיימים תחקיר מעמיק בזמן אמת כדי להבין את המקור לתחלואה.

"אצלנו רוב הדברים עדיין לא מפותחים. אם תחקיר אירוע של משרד הבריאות מגלה את המקור להתפרצות תוך חצי שנה זה טוב, אבל גם זה לרוב לא קורה ובכל מקרה עד אז כבר מאוחר מדי לעשות משהו. בתחילת 2016 נפטרו בישראל שני חולים שלי מסלמונלה אנטריטידיס — שניהם התגוררו באותו בניין, ועד כמה שידוע לי, לא נערכה חקירה של משרד הבריאות בנושא ולא ידוע מה היה המקור, אולי מפני שהם היו מבוגרים ומעוטי יכולת ולא היתה להם משפחה שהפעילה לחץ".

בירור שערך Markerweek מגלה כי גם בשני האירועים האחרונים שנרשמו בגני הילדים מאז אפריל לא הצליח משרד הבריאות לאתר את מקור הזיהום הוודאי בסלמונלה. כך גם היה בסוף 2015, כשרק אחרי שנרשמה עלייה חדה במספר הילדים המאושפזים עקב הרעלות מזון קשות ולאחר מותו של גבר בן 50 נעשה ניטור לביצים שיובאו מאוקראינה ומספרד — והתברר שהן מזוהמות בזן זה של החיידק. עד שמשרד הבריאות הודיע לציבור שהביצים נגועות, הן כבר שווקו בישראל במשך ארבעה חודשים ואזלו ממדפי החנויות.

לול אורגני בארצות הברית
בלומברג

ואולם גם לאחר שזיהו שהביצים האלה מזוהמות בסלמונלה לא נפתרה תעלומת הילדים המאושפזים, שכן הם לקו בזן סלמונלה אלים מסוג אחר מזה שנמצא בביצים מאוקראינה ובספרד. למעשה, עד היום משרד הבריאות לא יודע מה גרם לעלייה כה חדה בתחלואה.

"יש אינספור דוגמאות לדברים שנעשים בחו"ל למיגור המחלה ולא נעשים אצלנו", אומר מומחה לרפואת עופות. "באירופה הגדירו בתקנות יעדים לצמצום הנגיעות בסלמונלה — סף שאליו צריכות להגיע כל מדינות האיחוד — ומדי שנה הנתונים מתפרסמים. גם באירופה וגם בארה"ב, את הלולים שבהם תרגנולות שמטילות ביצים למאכל באופן קבוע מנטרים בתוכנית מפוקחת המנוהלת ברמה לאומית. ביצי המאכל מסומנות בקוד המבטיח מידע מלא לצרכן לגבי שם המשק, מיקומו, ממשק הגידול. הוא גם מאפשר לערוך ריקול מלא במידת הצורך והלקוח יכול לתבוע את היצרן אם נגרם לו נזק בריאותי הנובע מהרעלת מזון. משרד החקלאות הישראלי הבטיח כבר ב–2012 שיהיה סימון דומה על גבי הביצה, מה שיעזור במעקב אחריה לאחר שיצאה ממשק הגידול, אבל זה כמובן עוד לא קרה, כך שאי־אפשר לערוך ריקול של ביצים שיצאו ממשקים נגועים בסלמונלה".

פרופ' וינברגר מציגה כדוגמה גם את ניו זילנד, שם הוחלט שלולים נגועים בסלמונלה או בחיידק הקמפילובקטר, המצוי בעיקר בעופות וגורם להרעלות מזון, לא יוכלו לשווק בשר טרי אלא רק בשר קפוא. "המהלך הצליח לצמצם את שיעור הזיהומים בחצי. גידול עופות מחייב מעבר לסטנדרטים של בטיחות ביולוגית, וצריך לעבוד לפי סטנדרטים בינלאומיים".

לדברי המומחה לרפואת עופות, "בכל אירועי הביצים המזוהמות האחרונים שהגיעו לתקשורת — אם אלה הביצים שיובאו מספרד ומאוקראינה או אלה במושבים בצפון מהחודש האחרון — השירותים הווטרינריים במשרדי החקלאות והבריאות לא דאגו לאסוף את הביצים מהשוק ולמנוע את הפצתן לצרכנים, אף שהיה ברור שקיימת אפשרות סבירה שהם אוכלים ביצים נגועות בסלמונלה מזן אלים".

הכל פוליטי

במשך תקופה ארוכה, ולפי מקורות שונים במשך כמה שנים — עיכב משרד החקלאות ניסיונות של אנשי השירותים הווטרינריים לקדם תוכנית לניטור הסלמונלה. רק לאחר לחץ תקשורתי, החל באמצע 2016 קידם המשרד את ניטור הסלמונלה במטילות בסדר העדיפויות שלו ואף תיקצב את התוכנית ב–15 מיליון שקל בשנה, אך עד כה עדיין לא פירסם אותה. בענף ציינו כי לא קיבלו הודעה מסודרת על התוכנית ולכן המשקים אינם יודעים בדיוק כיצד להיערך לה.

לוואקום שנוצר נכנסה מועצת הלול, שגיבשה תוכנית ניטור משלה בדומה למקובל באירופה, ואף החלה ליישם אותה בתיאום עם השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. התוכנית נכנסה לתוקף ב–28 בפברואר 2017, כשמומחים מטעמה החלו לקחת דגימות מלולים ברחבי הארץ. על פי הסיכום עם השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, בדיקות של מעבדת המועצה שבהן נמצא חשד לנגע יועברו לבדיקת השירותים הווטרינריים של המשרד בירושלים.

באחרונה, בעקבות בדיקה של מועצת הלול, התגלה זן אלים של סלמונלה במשקים של מטילות במושב עלמה שבצפון. ואולם באופן מפתיע, אחרי שנמצאה סלמונלה בלולים האלה הופסק תהליך הדיגום. מקורות בענף הלול אמרו כי פעולות הניטור הופסקו באופן זמני בשל מאבקי אגו בין משרד החקלאות למועצת הלול לגבי הובלת הניטור בעוד שאחרים ציינו כי ההפסקה נועדה לקיום הדרכות ביוזמת השירותים הווטרינריים. במקביל לכך, הודיע משרד החקלאות כי כבר יזם תוכנית זהה לניטור, הפועלת תחת אחריותו.

לול תרנגולות בבלארוס
רויטרס

לפני שפעולות הניטור נעצרו אמרו בענף כי הם מקווים לסיים את הבדיקות בכל הלולים עד סוף אוגוסט ולנקות אותם מסלמונלה. עדיין לא ברור מה ייעשה בלולים שבהם תחזור ותתגלה סלמונלה, שכן אם הביצים יושמדו והמגדל יקבל פיצוי מחברת הביטוח, לא יהיה לו תמריץ לשדרג את הלול. "בענף לא רוצים להשאיר לולים שיש בהם סלמונלה", אמר מקור בענף. "כולם מבינים שזה פוגע בהם, ולכן צפוי לחץ על מגדלים בעייתיים".

"לול שייבדק ולא יימצא נקי ב–100% מסלמונלה, לא יוכל לחזור לגדל תרנגולות", אומר אלקבץ. "כשנכנסנו לתהליך הניטור במושבים, ידענו שתתגלה סלמונלה ושזה יפגע בתדמית שלנו, אבל החלטנו לפעול לטובת הציבור ולשיפור התדמית של הענף בטווח הארוך. ביחד עם השירותים הווטרינריים, החלטנו לאמץ את מדיניות הבדיקות הנהוגה באירופה ובארה"ב, שם המגדלים והשירותים הווטרינריים עורכים בדיקות משותפות. גייסנו כוח אדם והתחלנו את התהליך, שבמהלכו איתרנו לולים נגועים בסלמונלה, שטופלו מיידית. אף שלא היתה תוצאה ודאית שמדובר בסלמונלה, אלא שקרוב לוודאי שמדובר בסלמונלה, להקות התרנגולות האלה הושמדו והלולים הושמו תחת סגר. המשמעות היא שהם יידרשו לעבור חיטוי יסודי ובדיקות חוזרות עד שיהיה ברור שהם וסביבתם נקיים לחלוטין. רק אז המגדלים יקבלו אישור מחודש לגדל עופות".

גם כאשר יתחילו בניטור הביצים, העובדה שעדיין לא התחילו בסימון קוד המשק על הביצה שבו היא יוצרה תקשה על האפשרות לבצע ריקול לביצים שכבר הועברו לתחנות המיון של המשווקים השונים ביחד עם ביצים ממשקים רבים אחרים. עד כה בחרו במשרדי הבריאות והחקלאות לעצור את שיווקן של ביצים מלול הנגוע בסלמונלה, אך לא בוצע ריקול לביצים שכבר שווקו. הדגימות שנלקחות מועברות למעבדה של מועצת הלול בדרום, ואם עולה חשד לסלמונלה מהזן המסוכן, הבדיקה נשלחת למעבדת משרד הבריאות בירושלים שמוסמך לקבוע אבחנה סופית.

הבעיה היא שכל בדיקה בכל מעבדה נמשכת כמה ימים, ובינתיים אלפי ביצים מסוכנות עושות דרכן לשוק. אם על הביצים המזוהמות היה מוטבע מספר המשק שמהן הן הגיעו, אפשר היה לזהות את המקור ולהודיע לציבור לא לצרוך ביצים שהגיעו ממנו. במשרד החקלאות הודיעו כבר ב–2012 שכך יקרה בתוך כמה חודשים, אך חמש שנים אחרי כן טוענים כי הנושא נמצא בהליכי חקיקה.

אם לא די בכך, בממשלה עדיין לא החליטו מה דין הביצים הנגועות: בעוד שמועצת הלול רוצה להשמידן ולקבל את כספי הביטוח, בממשלה שוקלים להעבירן לתעשייה לשימוש לאחר פסטור, ההורג את הסלמונלה.

במקביל לתוכנית לניטור סלמונלה במטילות, החל משרד החקלאות בניטור סלמונלה בעופות למאכל במשחטות. בענף אומרים כי ד"ר סרחיו דולב, האחראי על העופות למאכל ותרנגולי ההודו בשירותים הווטרינריים במשרד, עבד על התוכנית כשנה והיא החלה לפעול לפני פסח האחרון.

לפי התוכנית, הניטור מתמקד בשלב זה במשחטות ובסופו יפרסם המשרד לציבור את רשימת המשחטות שלא עמדו בתקנים. בשלב הבא תורחב התוכנית לביצי מאכל, ובמשקי ההטלה יערכו מדי כמה חודשים בדיקות. במקרה שיימצאו ביצים המכילות רמות כלשהן של סלמונלה מסוג אנטריטידיס או טיפימוריום — ייאסר שיווקן, והן יושמדו או יעברו פסטור.

ORGANIC EGG FARM
בלומברג

"הגיע הזמן לוועדת חקירה ממשלתית"

הביקורת על התנהלות המדינה סביב הסלמונלה נשמעת לא רק בקרב אנשי הרפואה, אלא במסדרונות משרד החקלאות עצמו. "הגיע הזמן שתקום ועדת חקירה ממשלתית בראשות שופט, שתבדוק את כל הנושא של בריאות הציבור", אומר בכיר לשעבר בשירותים הווטרינריים של משרד החקלאות. כמי שמכיר מקרוב את הנושא הוא טוען שהפתרון טמון בהקמת גוף על שיפקח על כל נושא הבריאות במזון.

"אם היתה רשות מזון במדינת ישראל, כמו שיש בארה"ב או באירופה, הדברים האלה לא היו קורים", טוען הבכיר לשעבר. "הסמכויות לקביעת מדיניות, ביצוע ופיקוח מרוכזות בין היתר במשרדי הבריאות, החקלאות, הפנים, המשפטים והכלכלה והתעשייה, ודברים רבים נופלים בין הכיסאות. תעשייני המזון וארגוני הצרכנים קוראים כבר יותר מעשור להקמת רשות מזון לאומית, שתרכז את מדיניות המזון ותפקח על הענף משלב הגידול, דרך הייצור והמכירה, אך מאבקי כוח בין משרדי הממשלה מטרפדים את העניין. הקמת רשות תגרע אמנם מסמכויותיהם ושליטתם של משרדי החקלאות, הבריאות והכלכלה והתעשייה — ואולי גם תקצץ בתקציביהם — אך היא גם תשנה את המצב שבו אין גורם ממשלתי שנושא באחריות לתקלות".

ב–1966 התקבלה החלטת ממשלה בדבר מיזוג הרשויות הממשלתיות העוסקות בפיקוח על המזון לרשות ממשלתית אחת, שתכלול נציגים של משרדי הממשלה השונים. ואולם יותר מארבעה עשורים חלפו מאז, הצעות חוק הועלו בנושא, ועדות ביקורת נפתחו והמליצו לייסדה — אך עדיין לא הוקמה רשות מזון בישראל. "אף אחד ממשרדי הממשלה לא רוצה לקדם את הנושא של רשות המזון כדי לא לוותר על סמכויות", אומר הבכיר לשעבר. "תחום המזון מכניס למשרדי הממשלה עשרות מיליוני שקלים בשנה, בגין אגרות וכדומה. בינתיים מוכרים לנו לא אחת מזון באיכות ירודה במחיר גבוה. מביאים לנו ביצים ממקומות בלי חובת חיסון, מוכרים לנו ביצים מלולים מטונפים בצפון שמלאים בלשלשת, פגרים ומחלות. ביקור אחד בחלק מהלולים שאני ראיתי בצפון היה גורם לכל אדם להפסיק לאכול ביצים.

"הגוף שיוקם צריך יהיה לקבל הכרה מראש הממשלה ושר האוצר שייתנו לו תקציבים שישמשו להגברת הפיקוח וסמכויות לסגור לולים בצפון, שמספקים ביצים למשווקים הגדולים אף שהם לא עומדים בקריטריונים. בישראל יש לולים ברמה גבוהה, אבל לעומתם יש לולים שמגדלים את העופות כמו ב–1948, רק שהם נמצאים ביישובים על גבול הצפון אז לא סוגרים אותם. צריך לסגור את הלולים האלה ולמצוא לבעליהם תעסוקה אחרת — ולא לתת להם להמשיך למכור מזון מזוהם למשווקים הגדולים ומהם לציבור. כך גם לגבי המשחטות: בישראל פועלות משחטות ברמה בינלאומית ולעומתן עשרות משחטות שמייצרות בשר מזוהם תחת עינם של השלטונות, מבלי שמישהו מצייץ. לאף אחד אין אומץ לעשות משהו עם העניין הזה".

לדברי בכיר במשרד החקלאות, "הרפורמה בנושא הלולים לא עברה ובינתיים אין מעבר ללולים בתנאי תברואה מודרניים. רוב הייצור בצפון עדיין נעשה בלולים שבהם מסתובבים עכברים וחלקם אפילו לא מגודרים כמו שצריך וציפורים יכולות להיכנס".

חיידקי סלמונה
CDC, Janice Haney Carr / AP

"המצב בישראל אינו שונה מהמצב באירופה"

ממשרד הבריאות נמסר: "תוכנית הדיגום בלולים לצורך הפחתת התחלואה מסלמונלה בישראל היא תוכנית חדשה וחשובה, המתבצעת על ידי השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. לאחר שהתגלה ממצא חיובי יצאה הודעה לציבור בהקשר של רענון ההמלצות לציבור בנוגע לסלמונלה. בלולים שבהם נמצא החיידק, העופות מושמדים ונערך פסטור של הביצים בהתאם לקריטריונים מוגדרים. זאת התוכנית המקובלת בעולם לטיפול ומיגור בתופעת הסלמונלה בעופות וביצים.

"מטרת תחקירי האירוע של המשרד היא להגיע אל מקור התחלואה, אך לא כל חקירה אפידמיולוגית מסתיימת באיתור המקור. לעתים החקירה מובילה לחשד בלבד, שמוביל להמשך ביצוע בדיקות וביצוע פעולות מניעתיות כגון השמדת כלל העופות בלולים חשודים. על פי נתוני מערכת הניטור של מחלות מחייבות הודעה, לא היתה עלייה בתחלואה הכללית מסלמונלה בשנתיים האחרונות. כן נצפתה עלייה מזן ספציפי שנמצא לפחות ב–14 מדינות באירופה, וגם בישראל.

"אנו עדים לתחלואה בסלמונלה אנטריטידיס כחלק מאירועי תחלואה ב–14 מדינות באירופה, שהמקור של חלק מהן ככל הנראה בביצים מפולין, אך איננו יכולים לציין משק ספציפי. המצב בישראל אינו שונה מהמצב באירופה, מבחינת החקירה או הטיפול.

"במסגרת תיקון תקנות המשותפות למשרד הבריאות והחקלאות, שתהליך החקיקה שלהן עדיין לא הסתיים, תיכלל בין היתר חובת סימון האריזה באזהרה לציבור לצרוך את המוצר רק לאחר טיגון או בישול יסודי, בדומה לחיוב במוצרים רגישים אחרים (כגון בשר טחון). המדיניות הנהוגה בישראל שלפיה גילוי סלמונלה במטילות ביצים לא מוביל בהכרח לריקול — נהוגה גם בעולם הרחב.

"בדיקות בלולים הן חלק מתוכנית לאומית רחבה שהחלה בשירותים הווטרינריים במדינת ישראל על מנת להפחית את המצאות חיידק הסלמונלה במשקים במדינת ישראל וזאת מאחר ומקור הזיהום בחיידקים הוא בשלב גידול העופות. ההנחה נכון להיום שביצים גולמיות עלולות להכיל את חיידק הסלמונלה אנטריטידיס וזאת ללא תלות לפעולות המתבצעות להפחתת הסלמונלה ברמת הגידול. מאחר שתמיד יישאר סיכוי להמצאות חיידקים מחוללי מחלה במזון גולמי, משרד הבריאות מפרסם וימשיך לפרסם באופן קבוע (לרבות באתר המשרד) הנחיות לציבור לטיפול נבון במזון גולמי מן החי, בין היתר באמצעות בישול יסודי המשמיד את החיידקים".

לול במושב ניר יפה
גיל אליהו

ממשרד החקלאות נמסר: "באחרונה יזם משרד החקלאות תוכנית חדשה לניטור סלמונלה בלולי ביצים (מטילות) ובמשחטות עופות במטרה להוריד את כמות החיידקים בביצים ובבשר העוף המגיעים לצרכן. בביצי מאכל תיאסר לחלוטין כל רמה של נגיעות בחיידק סלמונלה מסוג אנטריטידיס או טיפימוריום. במשקי ההטלה ייערכו מדי כמה חודשים בדיקות בכל הלולים במדינה. ביצים מלולים שיכילו רמות כלשהן של סוגי סלמונלה מסוגים אלה ייאסרו לשיווק, והן יושמדו או יעברו פסטור. התוכנית במשחטות כבר החלה. התוכנית בלולי מטילות מתחילה בימים אלה. תוכנית הניטור מבוססת על תוכניות ניטור מקבילות באירופה.

"כאשר להקת עופות נמצאה כנגועה בסלמונלה, החיידק מועבר לפחות מ–1% מהביצים. לפיכך, בהערכת סיכונים הוחלט, כמקובל גם במדינות אחרות, כי אין מקום להורות על ריקול.

"עד עתה לא ביצע המשרד ניטור אקטיבי לסלמונלה בלולי מטילות, אלא בדיקות ספורדיות, שבמסגרתן התגלה המקרה האחרון של סלמונלה בלולי מטילות במושב עלמה. זהו המקרה היחיד שהתגלה בו סלמונלה בביצים בעשור האחרון (הסקר המקיף האחרון נערך לפני 11 שנה; עד"מ וא"ק).

"נושא סימון המשק על הביצה מצריך תיקוני חקיקה. טיוטת תקנות נמצאת לקראת סיום של ניסוח וכתיבה, ותוגש בקרוב לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת".

במועצת הלול אמרו על הפסקת הניטור כי "ניטור סלמונלה בידי מועצת הלול ישולב בתוכנית של השירותים הווטרינריים לניטור ארצי של סלמונלה, כמקובל בעולם המערבי, וזאת לפי תוכניתם שתופעל בימים הקרובים". בנוסף, ציינו במועצה כי היא "מברכת על הפעלת התוכנית בידי השירותים הווטרינריים כצעד נוסף למניעת הגעת ביצים לא ראויות לשיווק לציבור הצרכנים".

ORGANIC EGG FARM
בלומברג

סלמונלה בבריטניה: מהיסטריה להסדרה של התחום

בעוד שבישראל לא בטוח לאכול ביצים ועופות מבלי לבצע סדרה ארוכה של פעולות בטיחות כמו הרתחה, בישול ושטיפה יסודית של כלים שבאו במגע עם המוצרים — וגם אמצעים אלה לא מבטיחים השמדת חיידקים מסוכנים דוגמת הסלמונלה — בבריטניה הודיעו באחרונה כי אפילו אנשים בקבוצות סיכון, ובהם נשים בהריון וילדים קטנים, יכולים לחוש בטוחים לאכול ביצים מבושלות למחצה משום שהן נקיות מסלמונלה.

ההצהרה דרמטית בעיקר בהתחשב בכך שרק לפני פחות משלושה עשורים היתה בריטניה במצב גרוע מאוד בכל הנוגע לנגיעות הסלמונלה בביצי מאכל. ב–1988 התראיינה תת־שרת הבריאות הבריטית, אדווינה קארי, וסיפרה שרוב ביצי המאכל בבריטניה נגועות בסלמונלה. האמירה שלה גררה היסטריה בממלכה: מכירות הביצים צנחו בבת אחת בכ–60%. בעקבות זאת, 4 מיליון תרנגולות מטילות ביצי מאכל הושמדו, וקארי נאלצה להתפטר מתפקידה.

ואולם השלכות המאורע התבררו בדיעבד כחיוביות. מגדלי הביצים בבריטניה, שהבינו כי עליהם לשפר את המצב בענף, חברו יחדיו והשיקו תו איכות תחת השם Lion Egss, שכולל פרמטרים שמחייבים את המגדלים בנושאים של תנאי גידול, ניטור, חיסונים ועוד. הדבר הביא למיגור הסלמונלה ברוב הגדול של הביצים המיוצרות במדינה. וקארי? לפני כשנה היא מונתה לפרזנטורית של אגודת Lion Egss ומככבת בקמפיינים שלה.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם