הייאוש של האיראנים מהכלכלה יקבע: התקרבות למערב, או לאייתולות - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הקרב על איראן

הייאוש של האיראנים מהכלכלה יקבע: התקרבות למערב, או לאייתולות

עם 40% אבטלה בקרב צעירים, וכש-75% מהאזרחים סבורים כי הסכם הגרעין לא שיפר את חייהם, ייצאו היום עשרות מיליוני איראנים להכריע את עתידם בבחירות לנשיאות: להמשיך עם חסן רוחאני המתון, או לבחור באיברהים ראיסי השמרן

3תגובות
תומכי ראיסי בהפגנה בטהרן
ATTA KENARE/אי־אף־פי

איש לא ידע להיכן נעלם איש העסקים האיראני ביג'אן חג'הפור ביוני 2009. הוא נחת בשדה התעופה של טהרן בטיסה מלונדון ונהגו האישי המתין לו. לשווא. הימים נקפו. אשתו חששה לגורלו והתקשתה להסביר לשתי בנותיהם מה קרה לאביהן. היה זה שבועיים לאחר ניצחונו בבחירות של הנשיא המכהן מחמוד אחמדינג'אד, שהצית מחאה המונית בשל טענות המחנה המתון באיראן כי הניצחון הושג במרמה באמצעות זיופים המוניים. רחובות טהרן וערים נוספות במדינה נשטפו במפגינים שדרשו לקיים בחירות חוזרות ובדם הפצועים שהוכו על ידי אנשי משמרות המהפכה. מאות אנשים נעצרו ועונו, אך שלטון האייתולות התקשה לרסן את המחאה. ריח מהפכה עמד באוויר.

רק אחרי יותר מחודש התברר כי חג'הפור נעצר עם נחיתתו, ונשלח למאסר בכלא אֵווין בצפון־מערב המדינה. אווין אינו עוד מתקן כליאה באיראן. הוא מיועד לאסירים מסוכנים ומתנגדי משטר, ונחשב לקשה ביותר בדיקטטורה האסלאמית. רוצחים ואנסים חולקים בו תאים עם אינטלקטואלים ועיתונאים, והוצאות להורג אינן עניין חריג. בדיוק שנה לפני מעצרו של חג'הפור נתלו בחצר הכלא 29 אסירים.

ואולם חג'הפור לא היה אנס, רוצח או חלילה אופוזיציונר, וגם אם היה רוצה הוא לא היה יכול ליטול חלק בהפגנות המחאה נגד אחמדינג'אד, מכיוון ששהה באירופה. הוא נחשב שגריר של הכלכלה האיראנית, ותיפקד כיועץ עסקי שפעל שנים ארוכות לשכנע חברות זרות להשקיע באיראן למרות הסיכונים. אף שמעמדו ועושרו איפשרו לו לחיות ברווחה במדינה מערבית, הכלכלן האיראני התעקש להישאר במולדתו כדי לסייע בהצמחת המגזר העסקי ולעודד צעירים לנהוג כמוהו. מעצרו נתפש תמוה במיוחד, ושיקף את הפאניקה שאחזה בשלטון, שחשש כי הסלמת המהומות עלולה לאיים על משטר האייתולות.

שלושה חודשים לאחר מעצרו, עם שוך המהומות, שוחרר חג'הפור בערבות לאחר ששילם סכום כסף גדול לרשויות. עד יומו האחרון בכלא לא הוגש נגדו כתב אישום ולא צוינה סיבה למאסרו.

שמונה שנים אחרי, ימי אחמדינג'אד האפלים נראים עבור חג'הפור כזיכרון רחוק: ההשתלחויות המזעזעות של הנשיא הקודם במערב התחלפו ב"מתקפת חיוכים" של הנשיא המכהן חסן רוחאני, שנבחר ב–2013; הבידוד האיראני הומר בשיתוף פעולה עם המעצמות; פיתוח פצצת האטום הופסק עם החתימה על הסכם הגרעין ב–2015, וההשקעות הופנו להחייאת הכלכלה; חלק מהסנקציות שפגעו קשות בכלכלה האיראנית הוסרו, ואנשי עסקים כמו חג'הפור נהנים כעת מחידוש ההשקעות של תאגידים מערביים באיראן. בשורה התחתונה, המשבר הממושך שהיכה במדינה בימי אחמדינג'אד פינה את מקומו להתאוששות כלכלית תחת רוחאני.

"השיפור בכלכלת המאקרו לא חילחל עדיין לאזרח הפשוט"

רובה של ההתאוששות נזקף לזכות הקו הפייסני שנקט רוחאני בזירה המדינית, במטרה להחיות את הכלכלה החבולה. ואולם ספק אם היא תספיק לו לזכות בקדנציה שנייה, כשעשרות מיליוני איראנים ילכו היום להצביע בבחירות לנשיאות. חג'הפור, שלצד עסקיו נהפך בשנים האחרונות גם למרואיין וכותב מבוקש, כתב באחרונה במאמר ב"אל מוניטור", אתר חדשות באנגלית המסקר את המתרחש בעולם הערבי, כי "ממשלת רוחאני הניבה כמה תוצאות טובות, אבל הכלכלה זקוקה ליוזמות אמיצות כדי לשפר את האקלים העסקי ולסלול את הדרך לפעילות גדולה יותר של המגזר הפרטי".

כמתואר

בעידן רוחאני, לחג'הפור יש מעט מאוד סיבות לחשוש מפני מעצר שרירותי, אבל יש לו לא מעט סיבות לחוש תסכול, וכמוהו גם האזרח הפשוט. "הכלכלה האיראנית עדיין סובלת מכשלים כלכליים מבניים — השחיתות, שליטה משמעותית של משמרות המהפכה בכלכלה וחולשת המגזר הפרטי", אומר ד"ר רז צימט, מומחה לאיראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי והפורום לחשיבה אזורית. "חברות אירופיות רבות עדיין לא מוכנות לשוב לשוק האיראני מחשש לתגובת ארה"ב, שלא ביטלה את הסנקציות המשניות מעל איראן ואינה מאפשרת שימוש בדולרים. בשורה התחתונה, השיפור הכלכלי מוגבל וגם לא בא לידי ביטוי באופן משמעותי בקרב רוב האזרחים. משבר האבטלה הוא כיום המשבר החריף ביותר, והוא גם זה שעמד במוקד מערכת הבחירות".

המצב הכלכלי הוא הסוגיה הכמעט בלעדית בקמפיין הנוכחי. סקר שנערך בינואר הראה שכמעט 75% מהאיראנים סבורים כי הסכם הגרעין לא שיפר את חייהם, למרות הבטחותיו של רוחאני. האבטלה הגואה היא עקב אכילס של רוחאני, והיא גבוהה במיוחד בקרב צעירים משכילים, שבאופן מסורתי מצביעים למחנה המתון.

רוחאני יכול לרשום לעצמו כמה הישגים משמעותיים, ובראשם חילוץ המדינה ממיתון ופתיחה מחדש של השווקים למערב. בשנתו האחרונה לקדנציה, איראן הצליחה לרשום שיפור חד בכמה מדדים מרכזיים: צמיחה של 6.5% ב–2016 לעומת התכווצות של 1.6% ב–2015; גידול חד בהכנסות מנפט בזכות הכפלת היקף היצוא לאחר הסרת המגבלות; וירידה חדה באינפלציה ל–8.2%, שגאתה אל מעל 40% עם בחירתו של רוחאני לפני ארבע שנים. גם חברות מערביות התחילו לחזור למדינה, ובראשן שתי עסקות ענק שנחתמו בשנה שעברה עם בואינג האמריקאית ואיירבוס האירופית, לחידוש צי המטוסים האיראני המתפורר, בעלות של כעשרות מיליארדי דולרים.

ואולם לצד ההישגים והאופטימיות הזהירה בקרב אנליסטים וכלכלנים באיראן של אחרי הסכם הגרעין, משבר האבטלה מרחף כענן קודר מעל כהונתו של רוחאני ומשמש את יריביו לנגח אותו. שיעור האבטלה עלה בשנה שעברה ב–1.7% לכמעט 13% — גבוה מאשר בשנתו האחרונה של אחמדינג'אד, ובקרב צעירים משכילים הוא חוצה את רף ה–40%. "השיפור הכלכלי ברמת המאקרו לא חילחל עדיין לאזרח הפשוט", אומר צימט. גם מחירי המזון ומוצרי יסוד ממשיכים לעלות, שעה שממשלת רוחאני מתקשה ליצור משרות חדשות עבור המוני הצעירים העירוניים שבחרו בו. ממשלת רוחאני אף מתקשה להילחם בשחיתות השלטונית, שמהווה מקור מרכזי לבזבוז כספי ציבור ויוצרת זעם בקרב ההמון המתוסכל.

הנשיא מול הצאצא של מוחמד

אחד הגורמים לפער בין הציפיות למציאות הכלכלית הוא העובדה שארה"ב עדיין לא הסירה את מרבית המגבלות שהטילה על מגזר הבנקאות האיראני, המצמצמות משמעותית את מרחב הפעולה של סחר והשקעות בין חברות איראניות לחברות זרות. הבנקים האיראניים עדיין מלקקים את פצעי הסנקציות הקשות. כמה מהם נמצאים על סף פשיטת רגל, ושיעור הנכסים הרעילים במגזר הבנקאות מוערך ב–40%. מיזוג בין בנקים והלאמה של כמה מהם נראים כמהלכים בלתי נמנעים בעתיד הלא רחוק.

כמו כן, ממשלתו של רוחאני התקשתה בשנה האחרונה לשכנע חברות אנרגיה גדולות במערב, כמו טוטאל הצרפתית ו–BP הבריטית, להשקיע בשדות הנפט האיראניים. הסיבה המרכזית להסתייגותן היא שההסכמים שהציעה ממשלת איראן, הזקוקה למזומנים, לא היו אטרקטיביים מספיק עבור החברות הזרות, שממילא מתמודדות בשנתיים האחרונות עם הצניחה במחיר הנפט ועם ירידה חדה בשולי הרווח. הביורוקרטיה המסורבלת והרגולציה הכבדה כלפי חברות פרטיות מרתיעה גם היא תאגידים זרים. איראן מדורגת במקום 120 בעולם במדד קלות עשיית העסקים, אם כי מדובר בשיפור נאה לעומת 2013, אז דורגה במקום 152.

למרות האכזבה בציבור האיראני מההישגים הכלכליים של רוחאני, עד השבוע נראו סיכוייו של הנשיא לזכות בקדנציה נוספת כמעט ודאיים. המחנה השמרני התפצל בין שני מועמדים בולטים — ראש העיר טהרן מוחמד באכר קליבאף, שהפסיד לרוחאני ב–2013 בפער עצום; ואיש הדת הבכיר איברהים ראיסי, הנחשב מקורב מאוד למנהיג הרוחני העליון של איראן, אייתוללה עלי חמינאי, ומחזיק בתואר הכבוד "סייד", המוענק לצאצאי הנביא מוחמד. הגם שאמינותם מוטלת בספק, סקרים שפורסמו באיראן הראו יתרון דו־ספרתי לרוחאני: בסקר שנערך בשבוע שעבר הוא זכה ב–42% תמיכה, לעומת 27% לראיסי ו–25% לקליבאף.

תומכת של רוחאני
Ebrahim Noroozi/אי־פי

ואולם ביום שני נטרפו הקלפים, כשקליבאף הכריז על הסרת מועמדותו וקרא לתומכיו להעביר את קולותיהם לראיסי, כדי לחולל מהפך פוליטי. לא מן הנמנע שקליבאף נענה לבקשה בסביבתו של חמינאי להסיר את מועמדותו, שכן ראיסי נחשב למועמד המועדף על הממסד. ההערכה היא שראיסי יקבל את מרבית הקולות של קליבאף, אך ייתכן שפחות מכפי שאנשיו מקווים, מכיוון שחלק מתומכי ראש העיר טהרן מסתייגים מאיש הדת הקיצוני. ראיסי מייצג את פלח השמרנים הדתיים, הכפריים והפקידות הממשלתית, ואילו קליבאף זכה לתמיכה בעיקר בקרב תומכי משמרות המהפכה ותושבים עירוניים. שלושה מועמדים נוספים, שמראש זכו בסקרים לשיעור תמיכה זניח, פרשו גם הם מהמרוץ בשבוע האחרון והותירו את הזירה לרוחאני וראיסי.

ראיסי מנסה לזכות בקולות הבוחרים העניים באמצעות הבטחה ליצור מיליוני משרות חדשות, והחזרה של הסובסידיות הנדיבות מימי אחמדינג'אד. הוא התחייב לשלש את הקצבאות ל–30% העניים ביותר במדינה — מיליוני משפחות בעלות זכות הצבעה — כך שיקבלו מדי חודש 455 אלף ריאל איראני (14 דולר — מספיק בשביל לממן הוצאות מזון למשפחה ענייה). מדובר בתוספת תקציב שנתית של 3.5 מיליארד דולר, שראיסי התקשה להסביר מהיכן יביא את הכסף עבורה. הוא לא הציע, למשל, להתחיל להטיל מס על קרן הצדקה שבראשה הוא עומד, הפטורה מתשלום מסים.

רוחאני לא היסס לתקוף באופן בוטה את יריביו ככל שהתקדם הקמפיין. הוא הזכיר לציבור האיראני, שמאס בדיכוי חירויותיו, כי איש הדת ראיסי פיקח מקרוב על הוצאה להורג של מתנגדי משטר בסוף שנות ה–80, וטען כי את הקמפיין שלו מממנים גורמי ביטחון. בעצרת תמיכה בשבוע שעבר אמר רוחאני לקהל: "אזרחי איראן יבהירו בבחירות האלה שהם אינם מוכנים לקבל מועמד שהתמחה בהוצאות להורג ומאסרים במשך 38 שנה".

בעימות טלוויזיוני שנערך בין המועמדים תקף רוחאני את העובדה שקרן הצדקה שבראשה עומד ראיסי — אימפריית פיננסים שמגלגלת מיליארדי דולרים בשנה — פטורה ממס. "אנחנו רוצים חוק אחד לכל המוסדות, ושלא יהיו כאלה שפטורים ממס. מדוע זה בסדר שהאזרחים ישלמו מס, ואתה לא?", תקף רוחאני את יריבו.

גם את קליבאף תקף הנשיא, כשהזכיר כי ראש העיר טהרן בהווה ומפקד המשטרה בעבר התגאה בשיחות סגורות בכך שידע לדכא ביד קשה את מחאות הסטודנטים ב–1999, ב–2003 וב–2009. בהקלטה מביכה שדלפה לאינטרנט והתפשטה במהירות ברשתות החברתיות, נשמע קליבאף נוטל קרדיט על התעקשותו לנהוג באלימות חסרת רחמים כלפי סטודנטים ומפגינים. "הלכתי למועצה לביטחון לביטחון לאומי ואמרתי להם דברים קשים מאוד, התעלמתי מהשפה המכובדת שנהוגה בפגישות כאלה, והבהרתי שכל מי שיעשה צרות במעונות הסטודנטים, אני כמפקד משטרה ארסק אותם. קיבלתי אישור לנוכחות משטרתית באוניברסיטה ולירות במפגינים".

"מאבק הכוחות בין המחנה הפרגמטי בראשות הנשיא רוחאני לבין מתנגדיו בימין השמרני בהובלת חמינאי ומשמרות המהפכה, מתנהל למעשה מאז בחירתו של רוחאני לנשיא", אומר צימט. "המאבק הזה מתמקד בסוגיות מגוונות, החל במדיניות חוץ (רוחאני אינו מסתייג מהרחבת הדיאלוג עם ארה"ב, בניגוד לחמינאי), דרך סוגיות כלכליות (הוא בעד פתיחות כלכלית וחיזוק המגזר הפרטי, גם על חשבון משמרות המהפכה), וכלה בסוגיות הקשורות לחירויות הפרט ולתרבות. רוחאני גם תומך בהסרת החסימות של הרשתות החברתיות, בהפחתת האכיפה האסלאמית ובצמצום התערבות השלטונות בחיי האזרחים".

המועמד ייהפך למנהיג העליון?

אם ראיסי, שמציע לאיראנים את המשך הצמיחה הכלכלית וסובסידיות נדיבות לעניים, יזכה בבחירות, הממסד השמרני של איראן עשוי לחזור לימי המתיחות מול ארה"ב. המתיחות הזאת עלולה לגלוש במהרה לכדי עימות, בימים שבבית הלבן יושב דונלד טראמפ, שנוקט קו תקיף כלפי איראן וכבר איים לבטל את הסכם הגרעין, אותו כינה "אסון".

תומכי ראיסי
Vahid Salemi/אי־פי

כל עוד איראן ממשיכה לתמוך בזוועות שמחולל משטרו של בשאר אסד בסוריה, הפתיל הקצר ממילא של טראמפ עלול להבעיר את המזרח התיכון. גם בלי עימות חזיתי עם האמריקאים או החזרה של סנקציות כלכליות שונות, ניצחון של השמרנים עתיד להרתיע משקיעים זרים, שגם מול החיוכים הנדיבים של רוחאני נוהגים במשנה זהירות.

"אף שבחירת טראמפ לא עומדת במוקד הבחירות באיראן, היא בהחלט נמצאת ברקע", אומר צימט. "אבל הסיכוי שטראמפ יבטל את הסכם הגרעין קלוש, אלא אם האיראנים יפרו את ההסכם, מה שאינו צפויה בשנים הקרובות. עיקר החשש הוא שטראמפ יגביר את הלחץ על איראן תוך שימוש ב'קלפים' אחרים ולאו דווקא בהקשר הגרעין, כמו תמיכתה בטרור וניסוי בטילי קרקע־קרקע. בידי הממשל האמריקאי יש היכולת להגביל במידה רבה את היכולת של חברות מערביות, בעיקר אירופיות, לחזור ולעשות עסקים עם איראן. בטווח הבינוני והארוך, זה עשוי להגביר את הלחץ על הצמרת האיראנית לבחון מחדש את מחויבותה להסכם, אם היא תגיע למסקנה שהסכם הגרעין אינו מביא לשיפור הכלכלי — שהוא הדבר המרכזי שאיראן קיוותה להשיג באמצעותו. גם בהקשר הצבאי, הסלמה בין איראן לארה"ב (למשל, סביב פעילות כלי שיט איראניים במפרץ הפרסי, התרסות מול האמריקאים והמשך ניסויי הטילים) עלולה להביא לחיכוכים בין שתי המדינות, גם אם הסכם הגרעין עצמו לא יבוטל".

ואולם גם אם רוחאני יזכה בקדנציה נוספת, ייתכן שבמהלכה הוא ימצא את ראיסי מעליו. ראיסי, שכיהן בעבר כתובע הכללי ומונה לאחר מכן על ידי חמינאי לעמוד בראש קרן הצדקה הגדולה "אסטן קודס רזאווי", מוזכר כאחד המועמדים הבולטים לרשת את המנהיג העליון בן ה–77 לאחר מותו.

ובזמן שהוא מקרב אליו את ראיסי, חמינאי דאג החודש להרחיק מהזירה הפוליטית את בן בריתו לשעבר: ב–12 באפריל הדהים אחמדינג'אד את איראן כשהודיע כי בכוונתו לרוץ לנשיאות, אף שחמינאי ביקש ממנו להימנע מכך. אחמדינג'אד, שעדיין זוכה לתמיכה רחבה בציבור ונחשב לפופולרי במיוחד בקרב המעמדות הנמוכים והכפריים, קרא תיגר על מנהיגותו של חמינאי בצעד נדיר, וקיווה כי מועצת שומרי החוקה תאשר את השתתפותו בבחירות. כעבור עשרה ימים נפסלה מועמדותו. ההמלצה של חמינאי נהפכה להנחיה.

מחמוד אחמדינג'אד
אי־פי

"אחמדינג'אד נתפש עדיין במידה רבה כנציג של השכבות החלשות, והפופוליזם שלו, בדומה לתנועות פופוליסטיות במקומות אחרים בעולם, מעורר תמיכה בקרב חלק מהשכבות החברתיות באיראן. הוא נקט מדיניות שנועדה לשפר את מצבן של השכבות החלשות, כמו ביטול הסובסידיות על מוצרי אנרגיה והמרתן בקצבאות שחולקו לכלל האוכלוסיה, אך סייעו למעשה בעיקר לעניים", אומר צימט. "הוא גם נחשב לאאוטסיידר שאינו בא מתוך המערכת, לא זוכה בגיבוי של הממסד, וגם זה מקנה לו תמיכה של חלק מהציבור".

אם התיאור הזה נשמע לכם בדיוק כמו מנהיג אחר שזיעזע את העולם, אחמדינג'אד כבר דאג ליצור אתו קשר ישיר. בפברואר, כמה שבועות לאחר כניסתו של טראמפ לבית הלבן, שלח אחמדינג'אד מכתב אישי לנשיא האמריקאי, ובו הביע תקווה כי טראמפ יוביל את ארה"ב לדרך חדשה ויסיט אותה ממדיניות ההתערבות שהביאה "מלחמה, פילוג, הרג והרס של אומות". כעבור חודשיים, בראיון לסוכנות הידיעות אי־פי, כבר נשמע אחמדינג'אד תקיף יותר, ורמז כי טראמפ מופעל על ידי אנשים מאחורי הקלעים וכי איומיו הם הצגה לתקשורת. "איראן היא מדינה חזקה, ואנשים כמו טראמפ או הממשל האמריקאי לא יכולים לפגוע בה", אמר.

הסרת מועמדותו של אחמדינג'אד היא בשורה מרגיעה לאנשים כמו חג'הפור, שמאסרו ודאי יהדהד בזיכרונו כשייצא להצביע היום. ימי אחמדינג'אד, שהמיטו על איראן הרס כלכלי, דיכוי אזרחי ובידוד מדיני אמנם לא יחזרו, אבל ניצחון של מחנה השמרנים בראשות ראיסי ישיב את הכוח לידי הכוחות הקיצוניים וידכא את המגזר העסקי.

בשבוע שעבר שידר חג'הפור ספקנות לגבי העתיד הכלכלי של ארצו, תחת כל נשיא שייבחר. "בזמן שהמועמדים ימשיכו להבטיח לבוחריהם מרפא, איראן תתמודד עם עוד מאותו הדבר — המשך המבנה הפוליטי המורכב שבו שולטים רשתות של כוחות מפוקפקים", כתב באל־מוניטור. "אלה ימשיכו להגביל את היכולת של כוחות טכנוקרטיים לספק פתרונות לאתגרים הכלכליים של המדינה".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם