הממשלה משקיעה בכל תושב במעלה אפרים פי 16 לעומת ת"א - כללי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הנתונים המלאים

הממשלה משקיעה בכל תושב במעלה אפרים פי 16 לעומת ת"א

איפה החינוך הטוב ביותר - גם בהתנחלויות, ומה הופך את פתח תקווה לעיר הפופולרית בישראל? ■ כל מה שאתם חייבים לדעת על היישוב שבו אתם גרים

135תגובות

כל תושב בהתנחלות מעלה אפרים זכה ממשרדי הממשלה לתקציב גבוה פי 16 מהתקציב שקיבל תושב בתל אביב - כך עולה מהדו"ח השנתי על הרשויות המקומיות בישראל, שפירסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשיתוף משרד הפנים.

לנתונים המלאים על תקציבי הממשלה ברשויות המקומיות לחצו כאן

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

הנתונים מדגישים שוב את הפערים העצומים והאי־שוויון בישראל, שבאים לידי ביטוי כמעט בכל תחום. מהנתונים עולה כי הרשויות המקומיות שתושביהם זוכים לתקציבים גבוהים במיוחד, ביחס למספר התושבים, הן התנחלויות - לעומת התקציב הממשלתי הנמוך ביותר לתושב שניתן לרשויות הגדולות במרכז וליישובים מבוססים במיוחד.

אזור תעשייה מעלה אפריים
אייל טואג

הבדיקה בוצעה על ידי TheMarker והיא מבוססת על הנתונים הרשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והכנסות הרשויות המקומיות שדווחו למשרד הפנים. הבדיקה מתייחסת לכל ההכנסות שהועברו ממשרדי הממשלה לעיריות ולמועצות המקומיות ב-2012, בהן הכנסות ממשרדי הממשלה, מענקי איזון, מענקים מיוחדים, השתתפות בתקציבי הפיתוח, מלוות ומענקים חד פעמיים לסגירת גירעונות. 

1. בשטחים 
מקבלים יותר

איך חילקה הממשלה את הכסף בין הרשויות המקומיות ב–2012? מהדו"ח עולה כי משרדי הממשלה העבירו בסך הכל כ–17.5 מיליארד שקל לרשויות - גידול משמעותי של כ–9.5% לעומת 2011. בבדיקה שכללה את הכנסות הרשויות המקומיות מכל משרדי הממשלה, כולל הכנסות מהלוואות, ממענקים חד־פעמיים לכיסוי גירעונות ומתקציבי הפיתוח, עלה כי הסכום הגבוה ביותר ניתן על ידי משרדי הממשלה במעלה אפרים, שבה 1,100 תושבים - 22.7 אלף שקל בשנה לתושב. הרחק אחריהם במקום השני, תושבי ההתנחלות החרדית עמנואל, שבכל אחד מהם השקיעה הממשלה כ–12.6 אלף שקל בשנה. עוד בצמרת הדירוג ההתנחלות קדומים (כ–10,000 שקל לתושב), קרית ארבע (8,600 שקל לתושב) וקרני שומרון (8,400 שקל לתושב). בבית שאן העבירו משרדי הממשלה כ–8,300 שקל לתושב ב–2012.

רק שני יישובים בעשירייה המובילה הם מהמגזר הערבי 
והדרוזי: היישוב הדרוזי סאג'ור, שב–2012 תוקצב על ידי משרדי הממשלה בכ–11.2 אלף שקל לתושב - ככל הנראה עקב מענק חד־פעמי של 7.5 מיליון שקל, והיישוב הערבי שעב. לעומת זאת, התושבים ברוב היישובים הערביים ובפריפריה שבתוך הקו הירוק זכו לתקציבים נמוכים יותר. בטירה, למשל, תקצבה המדינה כל תושב ב–2,984 שקל; בלוד - בכ–3,667 שקל; ובדימונה - בכ–4,986 שקל. בשדרות הושקע בכל תושב סכום גבוה יחסית - של כ–7,720 שקל.

שיפוץ טיילת ת"א
דניאל בר און

עם היישובים שזכו לתקציבים הנמוכים ביותר נמנית תל אביב, עם כ–1,373 שקל לתושב. עם זאת, תל אביב היא העירייה שההשקעות הכספיות מתקציבה הן הגבוהות ביותר בקרב הערים הגדולות. כמו יישובים מבוססים נוספים שזכו לתקציבים נמוכים ביחס למספר התושבים, תל אביב נהנית מהיותה עיר עצמאית שמסתמכת בעיקר על הכנסות מאזורי מסחר, תעשייה ופנאי, ופחות על הכנסות מארנונה מהתושבים.

בפתח תקוה השקיעה הממשלה ב–2012 בכל תושב כ–1,461 שקל, ובגבעתיים - כ–1,156 שקל. היישוב שתושביו קיבלו את ההשקעה הנמוכה ביותר מהממשלה הוא סביון - עם 997 שקל לתושב.

2. רוב הרשויות בגירעון

התנחלויות 05
ניר קידר

מצבן הכלכלי של הרשויות המקומיות אמנם השתפר בעשור האחרון, אך רחוק מלהיות מושלם. בסך הכל, כל הרשויות המקומיות גררו גירעון מצטבר של 3.8 מיליארד שקל בסוף 2012, על פי נתוני הלמ"ס. כמעט לכל עיר ומועצה מקומית במדינה יש גירעון מצטבר, שנגרם עקב חובות עבר, פרט ל–40 רשויות מבוססות. בנוסף, 40% מהרשויות המקומיות סיימו את 2012 כשתקציבן אינו מאוזן, עם גירעון בתקציב השנתי בסך 150.9 מיליון שקל. אם מביאים בחשבון הלוואות שקיבלו הרשויות כדי לכסות את הגירעון, הן סיימו את 2012 עם חובות של כ–307 מיליון שקל.

לעיריית תל אביב גירעון מצטבר היסטורי של כ–470 מיליון שקל, אך היא סיימה את 2012 עם עודף של 15.1 מיליון שקל. לעומת זאת, להרצליה היה עודף תקציבי גבוה במיוחד של 52 מיליון שקל, ולראשון לציון עודף מצטבר של 50.5 מיליון שקל בסוף 2012. בקופותיהן של עיריות אשדוד ורמת גן הצטבר עודף של יותר מ–25 מיליון שקל.

בבדיקת המאזן השנתי של הרשויות המקומיות, רמת גן סיימה את 2012 בעודף שנתי של 21.8 מיליון שקל, לוד - בעודף של 20 מיליון שקל, והרצליה - בעודף שנתי של 16.7 מיליון שקל. לעומת זאת, בדלית אל כרמל נרשם גירעון שנתי של 18.8 מיליון שקל, ובשדרות גירעון של 28.2 מיליון שקל. בדימונה נרשם ב–2012 גירעון של כ–10 מיליון שקל, ובקרית שמונה גירעון של כ–7.2 מיליון שקל.

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

לפי הלמ"ס, 101 רשויות מקומיות סיימו את 2012 בגירעון תקציבי. נתון זה מבטא הרעה במצבן של 13 רשויות, מכיוון שב–2011 נרשמו גירעונות שנתיים רק ב–88 רשויות מקומיות (כ–35% מהרשויות). הגירעון השנתי הכולל של כל הרשויות המקומיות הסתכם ב–151 מיליון שקל ב–2012.

3. ביישובים חלשים לא גובים ארנונה

השקעה ממשלתית

אילו רשויות השקיעו יותר בתושבים שלהן? בסך הכל, תקציב הרשויות המקומיות הסתכם ב–2012 ב–48.8 מיליארד שקל - עלייה ריאלית של 5.1% בהשוואה ל–2011. מבין הערים הגדולות, תל אביב הוציאה 9,656 שקל לכל תושב, וחיפה הוציאה 8,330 שקל לתושב. בפתח תקוה ובראשון לציון ההוצאות לתושב הסתכמו בכ–6,000 שקל, באשדוד בכ-5,600 שקל ובירושלים בכ–5,000 שקל.

ההכנסות של כלל הרשויות המקומיות הסתכמו ב–48.7 מיליארד שקל - עלייה של 5.1% לעומת 2011. לפי הלמ"ס, הגידול הריאלי המשמעותי ביותר בהכנסות הרשויות ב–2012 בא לידי ביטוי בעכו (גידול של 19%), ברהט (17.2%) ובכפר סבא (16.6%). לעומת זאת, בהוד השרון, בטבריה ובמעלות תרשיחא נרשמה ירידה ריאלית של כ–5% בהכנסות הרשויות.

כ–31.1 מיליארד שקל - כ-64% מהכנסות הרשויות - היו הכנסות ממקור עצמאי, כמו מארנונה מעסקים ומשקי הבית, אגרות והיטלים. כמו בכל שנה, מנתוני הלמ"ס עולה כי לערים המבוססות והגדולות באזור המרכז יותר הכנסות עצמיות, שנובעות בעיקר מאזורי תעסוקה, ואילו רשויות בפריפריה שהן חסרות אזורי מסחר ותעסוקה - תלויות יותר בתקציבי המדינה.

הלמ"ס מבהירה כי לרשויות המקומיות שנמצאות בתחתית דירוג ההכנסות העצמיות הן רשויות מוחלשות במגזר הערבי. כך למשל, ההכנסות העצמיות של תל אביב היוו כ–87% מתקציבה, ואילו ברהט ובאום אל פאחם רק כ–25% מההכנסות היו עצמיות, והיתר הגיעו בעיקר ממשרדי הממשלה.

ב–2012 הרשויות המקומיות גבו בסך הכל 67.2% מחובות הארנונה למגורים, ו–57% מחובות הארנונה של בעלי העסקים. לפי הלמ"ס, ככל שהיישוב מבוסס יותר - כך שיעור גביית הארנונה גבוה יותר, וככל שהיישוב מוחלש יותר - שיעור גביית הארנונה נמוך יותר. בקלנסווה למשל, נגבו ב–2012 רק 4% מחובות הארנונה, לעומת 91% במיתר - שיעור גבייה מהגבוהים במדינה. בתל אביב נגבו 87% מחובות הארנונה ל–2012.

גירעון ברשויות המקומיות

4. מאזן הגירה 
שלילי בתל אביב

ירושלים מאבדת מדי שנה תושבים, שעוזבים אותה לטובת יישובים אחרים. גם ב–2012 הובילה ירושלים במספר התושבים שעזבו אותה, שהסתכם ב–8,743 תושבים, בניכוי התושבים שעברו לגור בעיר באותה שנה. זהו מאזן ההגירה השלילי ביותר מבין כל הרשויות המקומיות בישראל ב–2012. את אשדוד עזבו באותה שנה 1,491 תושבים - בניכוי מספר התושבים שהצטרפו אליה, ומאזן ההגירה בבני ברק היה דומה.

תל אביב סובלת גם היא ממאזן הגירה שלילי: 1,351 תושבים נגרעו מאוכלוסיית העיר ב–2012. אף שאזור השרון נחשב אחד האזורים המבוקשים בישראל, ברעננה נרשם מאזן הגירה שלילי של 1,268 תושבים ב–2012. לעומת זאת, פתח תקוה מתגלה כעיר הפופולרית בישראל, עם מאזן הגירה חיובי של 2,174 תושבים, וכך גם כפר סבא, שאליה הצטרפו 1,487 תושבים, ומודיעין־מכבים־רעות – ש–1,249 איש הצטרפו אליה באותה שנה.

מאזני הגירה

על פי נתוני הלמ"ס, רק שני אזורים במדינה נהנים ממאזן הגירה חיובי (מספר התושבים שעוברים לגור בהם גדול ממספר התושבים העוזבים): אזור המרכז ומחוז יהודה ושומרון. פרט לכך, בשנים 1998–2012 עזבו עשרות אלפי תושבים את יישובי הפריפריה ועברו ליישובי המרכז. מניתוח שערך באחרונה בנק ישראל, עולה כי תהליך זה הוביל לעלייה במחירי הדיור ולריכוז של משרות איכותיות בשכר גבוה יותר במרכז וכן לגידול הפערים החברתיים בישראל.

על פי נתוני הלמ"ס, בעלי השכר הגבוה ביותר ב–2011 היו תושבי סביון. שכרם של השכירים תושבי סביון הסתכם באותה שנה בכ–18.9 אלף שקל בממוצע. תושבי להבים ועומר, שנחשבים גם הם יישובים מבוססים במיוחד, השתכרו יותר מ–15 אלף שקל ב–2011. תושבי מיתר ורמת השרון השתכרו בממוצע יותר מ–13 אלף שקל בחודש, ותושבי זכרון יעקב כ–12.7 אלף שקל בחודש.

שכרם של השכירים בסביון ב–2011 היה גבוה כמעט פי חמישה מהשכר של תושבי היישוב הדרוזי מסעדה, ששכרם הממוצע הסתכם ב–3,882 שקל. היישובים שתושביהם היו בעלי השכר הנמוך ביותר ב–2011 הם מהמגזר הערבי והחרדי. השכר הממוצע במודיעין עלית הסתכם ב–4,000 שקל, ואילו השכר הממוצע במג'דל שמס הסתכם ב–3,883 שקל.

רשויות מקומיות

5. פערים בזכאות לבגרות מלאה

רק מחצית מבוגרי התיכונים בישראל זכאים לקבל את תעודת הבגרות - התעודה הבסיסית ביותר שמאפשרת השתלבות בשוק התעסוקה - אך לא כל התלמדים שהצליחו לסיים תיכון ולקבל את תעודת הבגרות עומדים בתנאי הסף של האוניברסיטאות והמכללות, הדורשות בגרות מלאה בציון ממוצע גבוה.

מבין כל העיריות והמועצות המקומיות, השיעור הגבוה ביותר של התלמידים שעמדו בתנאי הסף של המוסדות האקדמיים עם סיום התיכון היה בהתנחלות אלקנה - שם יותר מ–90% מזכאי הבגרות עמדו בתנאים אלה. בהר אדר, 87% מהתלמידים עמדו בתנאי הסף, ובכוכב יאיר - 85.6% מהתלמידים. בסביון, בעומר ובלהבים – יישובים מבוססים במיוחד – היה שיעור גבוה במיוחד של זכאים לבגרות שיכלו להתקבל למוסדות האקדמיים.

לעומת זאת, בג'סר א־זרקא, שבו גם הכנסותיהם של ההורים הן מהנמוכות בישראל, רק 15% מהתלמידים הצליחו לסיים את התיכון כשהם זכאים לבגרות וגם עומדים בתנאי הסף לקבלה לאוניברסיטאות, וכך גם ביישוב החרדי אלעד. בירושלים, רק 27.9% מהזכאים לתעודת בגרות הגיעו לתנאי הסף לקבלה ללימודים אקדמיים.

חינוך



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם