ראיון

ח"כ אורלי לוי-אבקסיס שליוותה את משה סילמן: "אין ממשלה; פקידים מנהלים את המדינה"

גם ח"כ לוי אבקסיס לא הצליחה לסייע למשה סילמן לקבל דיור: "אם אני כח"כית מקבלת כאלה תשובות - מה עושה האדם הפשוט?"

ח"כ אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו), חברת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, הפכה כבר מזמן לכתובת מוכרת בקרב נזקקים. היא משתדלת לטפל בפניות הרבות שמגיעות אליה, לפנות לרשויות ולנסות לעזור, לקצר תהליכים ולעקוף בירוקרטיה.
כך הגיע אליה גם משה סילמן, האדם שהצית את עצמו אמש לאחר שהודיע כי לא יהיה חסר בית.

ח"כ אורלי לוי אבקסיס
ח"כ אורלי לוי אבקסיסאוליביה פיטוסי

"אתה שובר את הראש מה עוד יכולת לעשות ואתה יודע שלא יכולת", היא אמרה היום ל- TheMarker בעקבות המקרה. "בחלק מהמקרים שמגיעים אלינו אנחנו מצליחים לעזור ובחלק לא, ואני שואלת את עצמי עוד כמה פצצות מתקתקות נמצאות בינינו ומה עוד יש לעשות. התופעה היא הרבה יותר רחבה ממקרה של איש אחד".

סילמן הגיע אל לוי-אבקסיס דרך עמותת רבנים שומרי זכויות אדם שמטפלת במאות מקרים של מצוקה. "התחלתי לעזור קודם כל מול הביטוח הלאומי והשגנו תוצאות מסוימות, אחוזי הנכות גדלו והקצבה עלתה מעט". אלא שאז נתקלה בחומה הבצורה שהיא מכירה היטב ממקרים אחרים: משרד השיכון, אליו פנתה כדי לסייע לסלימן לקבל דיור או סיוע בשכר דירה. "זה כאילו אין משרד, בעיקר כאשר מדברים על אדם בודד כמו סילמן. פנינו לא רק באופן אישי לעוזרי השר אטיאס ולמנהלת הלשכה, אלא גם באופן מסודר ורשמי הגשנו בנוסף בקשות במיילים ובמכתבים חוזרים בנוסף לשיחות שניהלנו".

לוי אבקסיס מתארת את המסכת הבירוקרטית המייאשת שנאלצו לעבור: "לדוגמא, פונים לאחראית על פניות הציבור במשרד והיא אומרת - עכשיו יש נוהל חדש - שלחי קודם כל את הבקשה למנהלת הלשכה והיא מחליטה מה רלוונטי להגיע אלי ומה לא. ואז כששואלים מה המספר של תמי - מגלים שזה אותו מספר – הן יושבות אחת ליד השנייה".

לדבריה, "אם זה לא היה כל כך עצוב זו היתה פרודיה, אבל זה המצב שאנשים נקלעים אליו. בתסכולי פניתי גם לעוזר האישי של השר, ושוב מעבירים מאחד לשני. בסוף פונה אלינו מנהלת הלשכה, לאחר שכתבנו שהאדם כבר במצב נפשי קשה וזה ממש מקרה חירום, אז היא אומרת לעוזרת שלי: שלחתם לי שני מקרים קשים - תחליטו מה יותר דחוף, אנחנו עמוסים. מה זה? בחירתה של סופי? אני צריכה להצביע בלי כלים מה דחוף יותר? לקחת פה הימור על חיים של אנשים?"

היא מספרת כי נתקלה בכשלים עליהם הצביע מבקר המדינה בדו"ח האחרון שכתב על נושא הדיור הציבורי: "המבקר כתב שיש בלגאן בתיקים ושחלק מהמסמכים נמצאים בתיק אבל לא שמים לב טליהם ומטרטרים את האנשים לשווא. אנחנו ביקשנו מהמשרד לבדוק שהם מודעים לכך שבינתיים עלו אחוזי הנכות של משה, וביום רביעי האחרון הם ענו שיקח להם בין 3 שבועות לחודש לענות איפה התיק עומד. הדבר היחידי שאין לאנשים האלה זה זמן - כי כל יום שעובר מקרב אותם לאיום שאתה הולך להיזרק לרחוב. חוסר אונים משווע".

לדבריה, "זה רק מקרה אחד, יש לי מקרים של אמהות חד הוריות שישבו שבועות עם הילדים ברחוב. אם אני מקבלת תשובות כאלה ממשרד השיכון - מה קורה לאזרח הרגיל? איזה יאוש". היא מוסיפה כי "יש הרבה הורים עם ילדים קטנים שאין להם קורת גג. היום יש יותר מ-2,000 משפחות שאין להן דיור ציבורי, יותר מ-60% מהבקשות נדחות. אנחנו לא רואים אותם ברחוב כי הם מוצאים פתרונות זמניים איכשהו. חלקם אצל משפחות, חלקם אצל אנשים טובי לב, תרומות זמניות שנגמרות. בינתיים גם לא נבנות דירות נוספות בדיור הציבורי – והבעיה רק תלך ותחמיר ותגדל. בשנים האחרונות 80 אלף דירות נמכרו ונשארנו עם כ- 60 אלף בלבד".

היא מתארת את השיטה שמאפיינת את ההידלדלות ארוכת השנים במלאי הדירות בדיור הציבורי: "יש דירות שמשרד השיכון אומר שרק לשפץ אותן עולה בסביבות 100 אלף שקל או ששנים לא שיפצו אותן עד שהן הפכו לא ראויות  למגורים - ואז מוציאים למכרז בשוק החופשי בטענה שלא יכולים להשכיר אותן. מי שרוכש אותן הם אותם אנשי עסקים בשוק החופשי שמשפצים מעט ומשכירים אותם שוב לזכאים. אם היו משמרים את הדירות באופן שוטף לא היו מגיעות למצב הזה. גם אם הגיעו, למדינה שווה לשפץ באופן יסודי ולהחזיר לעצמה חלק מההשקעה באמצעות ההשתתפות של השוכר. בכל מקרה, המדינה לא אמורה להרוויח מדיור ציבורי".

לפני מספר חודשים התפרסם דו"ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת שהוכן לבקשתה של לוי אבקסיס וחשף מספרים מדהימים: דירות של הדיור הציבורי נמכרו עד היום בהיקף של 2.7 מיליארד שקל - ולמרות החלטת ממשלה מפורשת שייעדה את הכסף להרחבת היצע הדירות, הדבר לא נעשה. "זה מחדל ענקי של  משרד השיכון שלא דרש את הכסף", אומרת לוי אבקסיס. "הוא שתק ונתן לכסף להתאייד. חלק הלך לאבטחה במזרח ירושלים, לסלילת כבישים, לשיפוץ מבני ציבור. יש עוד חצי מיליארד שקל שנמצא במשרד האוצר וחלקו הלך בהסכם שערורייתי לסוכנות היהודית".

כחברת כנסת השייכת לקואליציה, היא אומרת דברים קשים מאד על משרדי הממשלה: "אני מרגישה שאין משרד שיכון ושמשרד האוצר סבור לפעמים שיש החלטות ממשלה מטומטמות שהוא צריך "לתקן". הוא "שוכח" שזו ממשלה נבחרת שהחליטה משהו ומחובתו לקיים, ולכן חצי מהחלטות הממשלה כאן לא מתקיימות. אנחנו, חברי הכנסת, כמעט פיקציה. מי שמנהל את המדינה זה פקידי האוצר. נקודה".

יובל תבול

האם המקרה של סילמן יזיז פה משהו?

"אני מקווה מא"ד, כי יש עוד המוני אנשים כאלו וחלילה שלא יגיעו למצב הזה. אני מפחדת מאוד כי אני יודעת שיש אנשים שכבר התייאשו, שלא מגיעים לח"כים ולעמותות סיוע ואתה לא יודע מה מצבם. אנחנו זעקנו וממשיכים לזעוק ואסור לקול שלו ללכת ולהתאייד. זה צריך להיות משהו שמרעיד את היסודות כי זו רק דוגמא אחת מיני רבות, אנשים שהיאוש הוא שגרת היומיום שלהם".

"מצוקת הדיור גוררת אנשים לתהומות של ייאוש"

ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר כי "מצוקת הדיור גוררת אנשים ונשים לתהומות של ייאוש. מספר הדירות מצטמצם, הקריטריונים הוקשחו וגם הזכאים ממתינים שנים רבות בתור בלתי נגמר לדיור ציבורי. בשבוע שעבר דרשתי לחקור את המחדל הזה בוועדת חקירה פרלמנטארית. ביום הדיור הציבורי נעלה לדיון כמה חלופות של פתרונות מידיים".

ח''כ מירי רגב, חברת וועדת הכספים של הכנסת, שתעלה הצעה לסדר למליאת הכנסת, טענה כי "האירוע החמור שאירע בהפגנה בו אדם אשר הצית עצמו אסור שיקרה, הארוע מצביע על מצב כלכלי קשה שדורש מהממשלה רגישות וחמלה ומתן מענה מיידי לבעיית יוקר המחייה והדיור". רגב קראה לראש הממשלה לוודא כי התקציב הקרוב יהיה תקציב חברתי ומתן מענה לסוגיות אלה כמו כן. לדבריה, "אסור שהצתה זו תחזור על עצמה ועל כן על הממשלה להתעורר".

יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, אמרה כי "המעשה המזעזע של משה סילמן שהצית את עצמו לא מתרחש בואקום. כשבמשך שנים, הממשלה מקצצת ומנקבת עוד ועוד חורים ברשת הביטחון הסוציאלי בישראל, בלתי נמנע שיהיו אנשים שיפלו דרכה ויוותרו חסרי כל. המציאות הזו היא תוצאה של מדיניות: שר האוצר ביקש השבוע מוועדת הכספים לקצץ 315 מיליון שקל בתקציב הביטוח הלאומי ולהעבירם כחלק מתוספת של חצי מיליארד שקל למערכת הביטחון. אני קוראת לו לבטל את הקיצוץ כי הריסוק השיטתי של מדינת הרווחה שמובילה ממשלת נתניהו גובה מחיר כבד מאוד".

השדולה לדיור הציבורי בראשות חברי הכנסת לוי-אבקסיס , חנין, וח"כ מירי רגב (ליכוד) בשיתוף הפורום למען הדיור הציבורי יקיימו מחרתיים (יום ג') יום מיוחד בכנסת בנושא הדיור הציבורי.  בין היתר, תוצג בו תוכנית השדולה לדיור ציבורי ובה חקיקה ליצירת שינוי מקיף בניהול הדיור.

בכנס יוצגו מספר הצעות חוק העוסקות בדיור ציבורי, בהן זו של ח"כ דוד אזולאי (ש"ס), המקודמת בידי שר השיכון אריאל אטיאס,להגדלת מלאי הדירות בדיור הציבורי. הצעת חוק שהגיש ח"כ דב חנין (חד"ש) להרחבת הזכאות לדיור ציבורי על בסיס מבחני מצב כלכלי; וכן הצעת חוק המעגנת את חובת הרשויות להבטיח מידע לדיירים והצעת חוק האוסרת פינוי דייר מביתו ללא קורת גג חלופית, .

שדולת הדיור הציבורי הודיעה שתפעל לקידומן של הצעות החוק הללו ותוביל מאבק להקמה של רשות לאומית לדיור ציבורי, שתפקח על החברות המשכנות ותהיה מופקדת על פיתוח היצע דיור ציבורי מגוון ובו תמהיל חברתי רחב.

בשדולה טוענים כי "הצעות החוק נוסחו על רקע מצב הדיור הציבורי שנועד להוות רשת בייטחון אחרונה עבור אזרחים המתקשים לרכוש פתרונות דיור. מדיניות הממשלות של העשורים האחרונים ייבשה את שוק הדיור הציבורי, עד שזה אינו עונה על צרכי האוכלוסייה הנזקקת. הקריטריונים לזכאות לדירה הינם נוקשים ומצומצמים, כך שרבים הזקוקים לרשת זו אינם זוכים בה. רבים מהאנשים שהוכרו כזכאים לדירה אינם זוכים לקבלה; בישראל כיום רק כ-62 אלף דירות של דיור ציבורי בעוד שרשימת ההמתנה מגיעה לכ-39 אלף עולים ועוד כ-2,300 ותיקים, כלומר כ-41 אלף זכאים שמהן רק מעטים מהם זוכים מדי שנה לפתרון דיור, ומלאי פתרונות ההולך ואוזל חרף המצוקה המתגברת. הדיירים בדירות הציבוריות סובלים מיחס נוקשה של החברות המשכנות, מדירות במצב תחזוקה ירוד ומהצטברות חובות כתוצאה מהתנהלות בלתי שקופה של החברות המשכנות.

בין האירועים שיתקיימו בכנסת: כנס בהשתתפות שר השיכון, בכותרת "סדר יום חדש לדיור הציבורי" בו יוצג גל צפוי של פעילות חקיקה, שיוזמת שדולת הדיור הציבורי, המיועד לחולל מהפכה בתחום. הוועדה לזכויות הילד תדון בהשלכות של פינוי משפחות עם ילדים לרחוב; הוועדה לקידום מעמד האישה תדון בקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי הפוגעים בציבור הנשים.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר